--- סוף עמוד 10 ---
1.2.2011, ומיום זה יחויבו האחים, ביחד ולחוד, בריבית פיגורים כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 על כל סכום כסף שלא ישולם לאליהו עד אותו מועד.
21. ביום 3.1.2011 נתן בית המשפט המחוזי החלטה נוספת, לפיה מחמת השמטה של הדגמה מספרית בסיום אחת הפסקאות בפסק הדין, הוּספה אמירה על מנת להבהיר כי הממצא המשפטי המחייב על-פי פסק הדין הוא בסיס של 50 מכוניות, אולם גם אם היה נבחר בסיס של 35 מכוניות, שהוא 70% מהבסיס שנפסק, והיה מתווסף לו סכום הפיצויים הנוסף (בגין נזק לא ממוני) בסך של 100,000 ₪, "נגיע קרוב מאוד לסכום התביעה... הפרש זה של כ-8,000 ₪, אינו משמעותי, והוא זניח ביחס לסכום התביעה".
טענות הצדדים בע"א 1226/11
22. האחים אינם תוקפים עוד את קביעת בית המשפט המחוזי לפיה אליהו היה שותף בחניון, על אף שהסכמתם בעניין זה ניתנה, לדבריהם, לפנים משורת הדין. האחים קובלים על החלטתו של בית המשפט שניתנה מספר ימים לאחר מתן פסק הדין, ועל קביעותיו של בית המשפט באשר לרווחי החניון, וטוענים כי אינן משקפות אותם נכונה. לדידם, בית המשפט הסתמך על התחשיבים שהגיש אליהו, על-אף שנפלו בתחשיבים אלו טעויות, בעיקר בכל הנוגע לשיעורי הריבית וההצמדה; מספר המכוניות שקבע בית המשפט לצורך חישוב הרווח הוא שגוי; בית המשפט התעלם מחוות הדעת של המומחה מטעמו, מאת המרכז למיפוי ישראל, והעדיף את חלופת '50 המכוניות' שאיננה מבוססת על תצלומי האוויר; מספר שעות החניה ביממה, לפי קביעת בית המשפט – 13 שעות – איננו סביר בעליל; והסתמכותו של בית המשפט על חוות דעתו של רו"ח מאור למרות הליקויים שנפלו בה, אינה יכולה לעמוד. האחים מוסיפים וטוענים נגד פסילת ספרי החשבונות של החניון, וסבורים כי היה על בית המשפט לחשב את הכנסות החניון בהתבסס על הדיווחים לרשויות המס. גם זקיפת אי-הבאת הראיות לחובתם דינה להידחות, לטענתם, שכן במעשיהם אלה התבססו האחים על דבריו של בית המשפט באותו עניין. לבסוף מעלים האחים נימוקים נגד דחיית טענת הקיזוז, ונגד פסיקת הפיצויים ושיעור שכר טרחת עו"ד שנפסק לטובת אליהו. האחים טוענים כי קבלת כל אחת מטענותיהם תוביל להפחתה משמעותית בסכום התשלום שנפסק לחובתם.
23. אליהו מתנגד לטענות האחים כולן, ומבקש לדחותן. לדידו, דין הערעור להידחות על הסף, מכמה טעמים. ראשית, מדובר בערעור תאורטי, משום שלפי הנתונים