--- סוף עמוד 11 ---
שבהם הודו האחים, חלקו של אליהו ברווחי החניון גבוה או לפחות זהה לסכום תביעתו; שנית, הערעור מבוסס על טענות חדשות שהועלו לראשונה בערעור; שלישית, הערעור נוגד את דוקטרינת אי-ההתערבות בממצאי עובדה ומהימנות; ורביעית, הערעור נוגד את ההלכה הפסוקה לפיה ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקת הוצאות ושכר טרחת עו"ד. גם לגופו של עניין מעלה אליהו טענות לדחיית הערעור. לטענתו, לא נפל כל פגם בחישוב הריבית כפי שנעשה על-ידו ואומץ על-ידי בית המשפט המחוזי. התחשיב הכלכלי של מס הכנסה, שעליו התבסס בית המשפט, היה מקובל על האחים, ועל כן אין לקבל את בקשתם המאוחרת לשנות שניים מרכיבי הנוסחה בדיעבד. אליהו מתנגד גם לטענת האחים על אודות קיבולת החניון, שנקבעה בפסק הדין בהתבסס גם על הודאתו של אחד האחים ועל ספירת המכוניות בתצלומי האויר. בית המשפט רשאי היה להחליט לספור את המכוניות בעצמו ולא להסתמך על חוות הדעת שהוגשה לו בעניין זה, ואין בכך כל פסול. גם הטענה על מספר שעות הפתיחה של החניון בשיעור נמוך מזה שנקבע על-ידי בית המשפט דינה להידחות, לטענת אליהו, שכן קביעה זו מבוססת על ראיות אמינות ומשכנעות. בנוסף, קביעתו של בית המשפט על אודות הפגמים שנפלו בספרי החשבונות של החניון מוצדקת ומבוססת, לפי עמדתו של אליהו, והוא סבור כי גם הטענות על אודות שיעור הפיצויים, הוצאות המשפט והקיזוז דינן להידחות. סיכומו של דבר, אליהו מחזיק בדעה כי פסק הדין יוצר שולי ביטחון רבים, ועל כן גם אם תתקבלנה טענות המערערים, התוצאה הכספית אשר אליה הגיע בית המשפט תיוותר על כנה.
24. טענות הצדדים בע"א 1341/11
24.אליהו, המערער בערעור זה, טוען כי בית המשפט המחוזי ניתח את הראיות שהובאו לפניו בצורה יסודית ומנומקת, אולם נפלו בפסק דינו טעויות בשלוש סוגיות משפטיות, ועליהן הוא מערער: האחת, הקביעה לפיה למרות שאליהו זכאי לקבל את מלוא סכום תביעתו בסך של 1,630,580 ₪, חִייב בית המשפט את האחים לשלם לו סך של 1,179,545 ₪ בלבד, מהטעם "הטכני", כלשונו של אליהו, לפיו האגרה שולמה רק על הסכום האחרון; השניה, בית המשפט הורה כי יקוזזו מסכום הכסף המגיע לאליהו כמה סכומים שנקבעו בפסקי דין שונים לטובת האחים, אולם לא פירש מאיזה סכום יקוזז התשלום. אליהו סבור כי יש לקזז את התשלום ממלוא הסכום שנפסק לטובתו, ולא רק מזה שעליו שולמה אגרה, אולם מטעמי זהירות הגיש אליהו את ערעורו גם בנוגע לסוגיה זו; השלישית, היא הקביעה לפיה האחים יחויבו בריבית פיגורים החל מיום 1.2.2011, ולא החל מיום 1.5.1991, שאז ניתן פסק הדין בפשרה.