131. בהתאם להלכה שנפסקה בפסק הדין בפרשת מיסטר מאני, היה על הבנק, בבקשו להגן על תוקפה של תנית הויתור, להסביר למבקשים, כי עומדת להם הגנה מן הדין, וכי הם נדרשים לוותר עליה, כתנאי לקבלת ההלוואה מהבנק.
--- סוף עמוד 34 ---
132. ככל שקיימת האפשרות לשנות את תנאי ההלוואה, או את תנאי הריבית הצמודה לה, ולהותיר, במקביל, את הגנת הדיור החלופי, נדרש הבנק להציג גם אפשרות זו בפני הלקוח.
133. מעדותו של העד מטעם הבנק, מר חיים זילבר, עלה כי הנוהג הרגיל הקיים בבנק, בנוגע לחתימת עולים חדשים או של כל מי שאיננו דובר את השפה העברית, הוא כי הבנק מעסיק פקידות דוברות רוסית, המסבירות לדוברי שפה זו את התנאים לחתימה על חוזה המשכנתא; ואילו ביחס לדוברי שפה זרה אחרת, הם מתבקשים להביא עימם ידיד או מכר, הדובר את שפתם, כדי שיתרגם את דברי פקידי הבנק (עמ' 11, לפרוטוקול מיום 24.2.11).
134. כאשר נשאל העד, בנוגע למקרה הספציפי של המבקשים, לא הציג גירסה עובדתית שונה מאשר זו שהציגו המבקשים, ואף לא הכחיש את הגירסה העובדתית שהוצגה מטעם המבקשים, שפורטה, בהרחבה, לעיל (ראה: פיסקאות 114-123, ובמיוחד הקטעים מן העדויות, שצוטטו לעיל בפיסקאות 116-123).
135. כך היו דבריו של נציג הבנק, מר חיים זילבר, כאשר נחקר על תצהירו מיום 11.6.09 (עמ' 10, לפרוטוקול מיום 24.2.11):
"ש. האם הוסבר לעולים על מה הם חותמים ומשמעויותיו. מראה לך תעודת עולה של רבקה איזובל וכאן מופיע תאריך 10.1.93, זה היה כמה ימים לפני שקבלו את ההלוואה, אם לא ידעו את השפה העברית, איך הם יכולים, איזה הסברים קבלו במתן ההלוואה?
ת. משהו לא מסתדר לי. אני לא זה שנתתי להם את ההלוואה, אני לא זה שטיפלתי במתן ההלוואה".
136. מעדויות אלו, אני מסיק, כי אכן, בניגוד לחובת הגילוי המוטלת על הבנק, לא הובהרה למבקשים שבפניי, המשמעות של חתימתם על סעיף הוויתור של דיור החלוף.
137. אני סבור, כי לא ניתן היה לצפות מעולים חדשים, שאינם משפטנים או בקיאים בחוק הישראלי, כי יבינו את משמעות החתימה על הסעיף בדבר הוויתור על זכותם לדיור חלוף. זאת, בניגוד לאמור בפסיקה, בדבר חובת הבנק לדאוג לתרגם לעולים
--- סוף עמוד 35 ---
חדשים, שאינם דוברי עברית, את מסמכי הבנק, עליהם הם נדרשים לחתום, ולהסביר להם את משמעותם, שכן בנסיבות אלה, "נדרשת רמה גבוהה יותר של הסברים – וזו לא הייתה" (דברי השופטת – כתוארה אז – הילה גרסטל, עת כיהנה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, בת.א. (תל אביב) 232/97 פרוספר אטיאס נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] (1999)). וכן ראה את פסק דינו של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט אליעזר רבלין (כיום, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון) בת.א (באר שבע) 337/92 בנק הפועלים בע"מ, סניף אופקים נ' צור פנחס [פורסם בנבו] (1997). וכן ראה את האמור בעמ' 8-10 לסיכומיו של ב"כ המבקשים, עו"ד יוג'ין מורגנשטרן.