150. עוד בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, אמר השופט - לימים הנשיא – ד"ר שמעון אגרנט, את הדברים הבאים (ע"א 191/51 לייב סקורניק נ' מרים סקורניק, פ"ד ח 141 (1954), בעמ' 177, מול האות ז):
"הואיל ובו ברגע שאנו מודים – כפי שאנו חייבים להודות – בהמשך קיומם של היהודים, בכל הדורות ובכל ארצות פיזוריהם, כאומה נפרדת, שוב עלינו לבחון את אופיו של המשפט העברי על פי יחסה ההסטורי של האומה היהודית אל משפט זה, ואזי בעל כורחנו נסיק כי אכן התייחסה האומה היהודית אל המשפט העברי, בכל תקופותיה ובכל תפוצותיה, כאל קנינה המיוחד, כחלק מנכסי צאן ברזל של תרבותה. פירושו של דבר, חוק זה שימש בעבר חוקם הלאומי של היהודים, ואף היום נושא הוא אופי לאומי זה לגבי היהודים באשר הם שם".
--- סוף עמוד 39 ---
151. באמצע שנות ה- 70 של המאה ה- 20, הביע השופט - לימים ממלא מקום הנשיא – חיים כהן, את ההשקפה הבאה (ד"נ 22/73 יגאל בן שחר נ' יוסף מחלב, פ"ד כח(2) 89 (1974), בעמ' 98, בראש העמוד):
"מקום ושעה שלמען עשות צדק רואים אנו להעלים עינינו מן ההלכה הפסוקה האנגלית והאמריקנית, הרגלתי עצמי לברר תחילה שמא ניתן למצוא בדיני התורה אילן להיתלות בו... הצדק שאנו חייבים ומשתדלים לעשותו, יהיה בטוח ומיוסד יותר כשהוא מוצא לו סמוכין במסורתנו המשפטית ובחכמת צדקתם של קדמונינו זכרם לטוב".
152. וראה גם בענין זה את אשר כתבתי בספרי, משה דרורי, השימוש לרעה בזכות במשפט העברי – כופין על מידת סדום (מכון משפטי ארץ, תש"ע – 2010), עמ' 20 ואילך. על נושא זה כתב פעמים רבות, בחיבוריו ובפסיקתו פרופ' מנחם אלון. ריכוז הדברים מופיע בספרו, המשפט העברי – תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו (מהדורה שלישית, ירושלים, תשמ"ח), בחלק הרביעי, החל מעמ' 1319 (להלן – "אלון, המשפט העברי"). לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בשנת תשנ"ב (1992), לאחר חיבור ספרו הנ"ל על המשפט העברי, הדגיש מנחם אלון בפסיקתו ובחיבוריו האקדמיים, כי דווקא לאור חוק היסוד, חובת ההיזקקות לפרשנות ושל היישום של היותינו מדינה "יהודית", מחייב פנייה אל אוצרות המשפט העברי, לדורותיו ולתפוצותיו. במאמרים, להלן, מובאת בהרחבה תזה זאת, תוך התייחסות מפורטת, וציטוטים לא מעטים מפסיקה שהלכה בנתיב זה. ראה: מנחם אלון, "דרך חוק בחוקה: ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטית לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", עיוני משפט, כרך יז, עמ' 659; הנ"ל, "חוקי היסוד: דרכי חקיקתם ופרשנותם – מאין ולאן", מחקרי משפט, כרך יב, עמ' 253; הנ"ל, חוקי היסוד, עיגון ערכיה של מדינה יהודית ודימוקרטית: סוגיות במשפט הפלילי", מחקרי משפט, כרך יג (תשנ"ו), עמ' 27. וכן ראה את ספרו של פרופ' מנחם אלון, המוזכר להלן, בפיסקה 227.