פסקי דין

הפ (י-ם) 34589-12-10 אזובל אנריקה (בפשיטת רגל) נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ - חלק 37

17 אוקטובר 2011
הדפסה

... נראה, שאין הנדון דומה לראיה. כי שם מדובר על סכום הכתובה והתנאים, ואנן סהדי [ואנו עדים; יש הנחה כללית לפיה] שדרך בני אדם לשים לב על ענינים כיוצא באלה,שאינם אחידים אצל כל הזוגות, ולא בכל הכתובות, ואינם נקבעים אלא לאחר משא ומתן בין בני הזוג ומשפחותיהם, כי כל זוג יש לו תנאים משלו, וסכום

--- סוף עמוד 63 ---

כתובה לפי מצב הדברים ורמת המשפחות. מה שאין כן בנוסח השגרתי של הכתובה, שאין אדם שם לב לכך. ורובא דעלמא [רוב העולם], והייתי אומר אף תשעים ותשעה אחוז של הזוגות הנישאים בישראל, אינם יודעים על קיום נוסחים שונים בכתובה, ואינם יודעים כלל איזה נוסח דוחפים להם ומה מטילים עליהם. וזה אחד המעשים הבלתי הוגנים של רושמי הנישואין, הנותנים לזוג כתובה כפי רצונם או מן הבא בידם, ורומסים ברמה מנהגי עדות אחרות, אשר גם הם בנויים על יסודות איתנים מדור דור, ומאוששים על פסקי חכמי הדורות אשר היו מעולם. והייתי אומר, כי כתובה הנדחפת לזוג ספרדי בצורה זו, פסולה היא לגמרי, כי תנאיה ומשפטיה, חדר"ג הירושה וכל משפטי הכתובה כמנהג אשכנז, תקנות שו"מ, ובבתולה דחזו ליכי מדאורייתא, ועוד ועוד, בלתי מקובלים על העדות המזרחיות והספרדיות. ואילו שאלנו את הבעל, בשעתו, האם ברצונך לצאת ממנהגי הספרדים ומפסקי חכמיהם, אשר מעולם אנשי השם, ולהסתפח לעדה אחרת, ולקבל עליך מנהגיהם ופסקיהם? היה דוחה שאלתנו בכל תוקף; עתה, שנהגו בו מנהגי מרמה, תהני ביה מילתא [יעזור דבר זה], ונחייב אותו על ידי כך?

אף אם בלי שנלך בדרך זו, אי דמיא להא דמיא [שם המקרה אינו דומה, והוא דומה למקרה הבא]. כתב הרשב"א בתשובה, סי' אלף קנ"ו, הובאה בב"י חו"מ סוף סי' קמ"ז, וגופא דעובדא שם: בת שטענה שאמה נתנה לה במתנה קרקעות מסויימים, ואחרי מות האם, הקדישום האחים, שלא בידיעת הבת. וכאשר נשאת הבת, הכניסה לבעלה בנדוניה קרקעות הגובלים עם אותם הקרקעות שהקדישום האחים, ומצרו בהם את קרקעות נדוניתה, וכתבו: 'מצד רוח פלונית קרקעות ההקדש'. ועתה, באה לערער על ההקדש, וטענה, שלא

--- סוף עמוד 64 ---

ידעה מה שכתבו בכתובתה. ועל זה ענה הרשב"א: אע"פ שעשאו הבעל סימן לשאר קרקעות שהכניסה לו – לא הפסידה בכך. דעשאה סימן לאחר תנן (כתובות ק"ט ע"א); כלומר: שעשאה המערער, לפי שיש הודאה בכך. אבל זו, שעשאה הבעל סימן, אין בכך כלום.

ועוד, שטענה יפה היא מה שאמרה: שלא הבינה בכך, ולא שמעה. דאנן סהדי, שאין כלה מרגשת במה שכתוב בכתובתה, בכיוצא בדברים אלו סומכת היא בכך על אחרים.

עמוד הקודם1...3637
38...63עמוד הבא