207. מכאן, כי במקרה כגון זה שבפניי, שאין כל אימון אישי של המבקשים בבנק, אין מקום ליישם - באופן מכני - את הלכת השולחן ערוך או את דברי הרמב"ן/רשב"א בדבר תוקף חתימה של אדם על מסמך שאינו בקיא בתוכנו ואינו יודע את שפת כתיבתו.
יג.5 .3 תשובת משנה הלכות בעניין חתימה על שטר בוררות
208. היבט נוסף של עידון הלכת השולחן ערוך הנ"ל, מצוי בתשובה שניתנה לפני 14 שנה על ידי אחד מחכמי דורנו, הרב מאונגוואר, הרב מנחם קליין (הקטן), שנפטר לפני מספר שבועות, בערב ראש השנה תשע"ב (1923-2011). הוא היה אחד המשיבים הפוריים בימינו. רוב שנות פעילותו הפסיקתית הייתה ברה"ב, שם גר
--- סוף עמוד 71 ---
שנים רבות. הדיון בפניו עסק בתוקפו של שטר בוררין, שמחתימים את בעלי הדין לפני דין תורה (שו"ת משנה הלכות, חלק יז, סימן צח).
209. כך מסופר, בשאלה שנשלחה לו על ידי הדיינים עצמם (ששמותיהם פורטו בשאלה), על הנוסח ה"סטנדרטי" של "שטרי בירורין", ועל הנוסח המיוחד, שהונהג בבית הדין בקהילת ליקווד, שבארצות הברית (שם, בנוסח השאלה, שכותרתה היא זו: "שינו ב"ד טופס שטרי בירורין אי [האם] חייב הבע"ד [בעל הדין] לחתום וכשחתם על זה שלא בידיעה"):
"קבלתי מכתבכם מיום ג' משפטים, בנידון בע"ד [בעלי דין], שבאו לדין, וטרם כל, חתמו שט"ב [שטר בוררין] כנהוג.
ועתה, מערער הצד שעלה הפסק לרעתו, שהוא לא ידע מה כתוב בשטרי בירורין הנ"ל, כיון שיש שינויים בשט"ב, ממה שהיה מקדם. ולכן, אינו רוצה לקבל את הפסק, שהיה קנין בטעות.
והנה כתבתם, דמתחילה כשהבד"ץ נתייסד, נהגו בנוסח המקובל, וזה נוסחתו של השטר בירורין:
'חתימת ידינו דלמטה תעיד עלינו כמאה עדים שאהח"מ [שאנו החתומים מטה], קבלנו עלינו את דייני בד"ץ לדיני ממונות בלייקוואד, ה"ה הרב והרב והרב שליט"א, לבא ולדון בפניהם בדו"ד [בדין ודברים] שיש בינינו, והננו מאשרים בזה כי קבלנו עלינו את פסק הדין שיצא מבד"ץ הזה, בין בדין ובין בפשרה הקרובה לדין, הכל כפי החלטת הדיינים הנ"ל'. ע"כ [עד כאן].
ואם אחד מבעלי הדינים עירער על הפסק, פנו הב"ד לכמה רבנים בקיאים, כדי לברר באופן יסודי ההלכה
--- סוף עמוד 72 ---
המבוארת בתכלית הבירור, והיה הכל מתנהג עצהיו"ט [על הצד היותר טוב] .
ועל פי בקשת שני חברי הבד"ץ, שינו הבד"ץ הנוסח המקובל בכל בתי דינים בתפוצות ישראל, על נוסח חדש, שהוא לטובת הדיינים, וכפי לשון המובא במכתבכם: 'שאם נכתוב הנוסח דלהלן, יהיה יותר קל לנו לעשות ולפסוק כפי העולה על רוחינו ואין אנו אחראים כל כך'. על כן הוסיפו בנוסח החדש כהוספה על הנ"ל בזה הלשון: