--- סוף עמוד 82 ---
דירת החייב ולפנותו ממנה, גם בלי להעמיד לרשותו סידור חלוף; אולם זהו היוצא מן הכלל, חריג שמותר להשתמש בו רק ביד קמוצה, בזהירות ובדקדקנות. לפיכך יש לפרש את סעיף 38(ג), סיפה, בדרך שתגשים את מכלול מטרותיו של סעיף 38, תוך איזון נאות בין המטרות".
הדברים הובאו גם ברע"א 5368/01 פנחס יהודה נ' עו"ד יוסף תשובה, כונס נכסים, פ"ד נח(1) 214, בעמ' 223.
יד.3 הזכות למגורים במשפט הישראלי
231. הזכות למדור הוכרה, במשפט הישראלי, כחלק מן זכויות המינימום וכבעלת תוקף חוקתי.
232. זכות זו הוזכרה בעניין מיסטר מאני (פיסקה 7, עמ' 942-943 לפסק הדין), כמצוטטת מפי הנשיא, השופט אהרון ברק, בפרשת גמזו (רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו, פ"ד נה(3) 360, בעמ' 375-376) – שם אומר הנשיא ברק את הדברים הבאים (המצוטטים בראש עמ' 943, בפרשת מיסטר מאני; ההדגשות הוספו על ידי):
"כבודו של האדם כולל בחובו, כפי שראינו, הגנה על מינימום הקיום האנושי (ראו בג"ץ 161/94 אטרי נ' מדינת ישראל ) [פורסם בנבו]. אדם המתגורר בחוצות ואין לו דיור, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הרעב ללחם, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם שאין לו גישה לטיפול רפואי אלמנטרי, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע; אדם הנאלץ לחיות בתנאים חומריים משפילים, הוא אדם שכבודו כאדם נפגע (ראו: א' ברק, פרשנות במשפט, חלק ג, פרשנות חוקתית, בעמ' 423)".
233. לאחר שקבעתי כי המבקשים לא וויתרו על הגנת הדיור החלופי הנתונה להם, מכח חוק ההוצאה לפועל, שכן חתימתם על הוויתור, ללא תרגום וללא הסבר, לאו
--- סוף עמוד 83 ---
שמיה חתימה, כל שנותר הוא לקבוע את מסגרת הקיום המינימאלי, הקבועה לזכות המבקשים, במסגרת החוק.
זאת, אעשה זאת, בפרק הבא.
טו. אופיו של הסידור החלוף
טו.1 אמות המידה לדיור חלוף, כפי שנקבעו בפסיקה
234. לאחר שהוסברו התנאים האמורים בסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, אבחן מהו אופיו של הדיור החלופי, אשר לו זכאים המבקשים, על פי הוראות סעיף 38 הנ"ל.
235. השאלה הפרשנית, העולה מניסוח הסעיף, היא כיצד לקבוע את אופיו של סידור המגורים החלופי, כפיתרון מגורים מניח את הדעת.
236. אופי דיור החלוף אינו מוחלט, והוא תלוי נסיבות.
237. הקריטריונים לקביעת פיתרון מגורים, כפיתרון מספק, נקבעו ברע"א 7700/95 שחר נגולה נ' סמי חזן, פ"ד נ(1) 338 (1996) (להלן – "פרשת נגולה").
238. בית המשפט העליון אמר, באותו פסק דין, כי בקביעת סידור החלוף ההולם, בנסיבות העניין, את צרכיו של החייב, יש להתחשב בצרכיו הספציפיים של החייב ושל בני ביתו, ובמקורות המימון העומדים לרשותו, כלשון בית המשפט (פרשת נגולה, שם, בפיסקה 10, בעמ' 343 של פסק הדין, בין האותיות ג-ה, מפי השופטת טובה שטרסבג-כהן, שלדבריה הסכימו – עם תוספות והדגשות – השופטים יעקב טירקל וצבי א' טל):