73. בהתאם לכך, טוענת המבקשת, כי אין בייפוי הכוח כל הרשאה לבן לרשום על הנכס משכנתא שאינה קשורה לבנייה על הנכס, שכן, ייפוי הכוח מאפשר לבן לפעול בשמה של המבקשת, בכל הקשור לבנייה בלבד.
74. לטענת המבקשת, בהתאם לסעיף 6 לחוק השליחות, מאחר שרישום המשכנתאות נעשה שלא לצורך בנייה, הרי שרישום זה נעשה תוך חריגה מהרשאה, וכפועל יוצא מכך, פעולות אלו בטלות, ואינן מחיבות את השולח כלפי צד שלישי.
75. סעיף 17א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן – "חוק הבנקאות"), מחיל את חובות הבנק כלפי לקוחותיו, גם כלפי הערבים. מאחר וחוק הבנקאות מטיל על הבנק חובות נרחבות כלפי ערב, הבנק מחויב לפעול בתום לב, לא להטעות את מקבל השירות, ולגלות כל פרט בעל חשיבות לשירות הניתן, ולסיכונים הכרוכים בו.
76. המבקשת, מפנה לסעיף 3 לחוק הבנקאות, בו ישנה רשימה של עניינים מהותיים, אשר לגביהם נאסר על הבנק להטעות את הלקוח/ערב. בנוסף, מציינת המבקשת את סעיף 5 לחוק הבנקאות, המחיל חובת גילוי נאות, לגבי כל פרט מהותי, תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות, שהבנק נותן ללקוח/ערב.
--- סוף עמוד 14 ---
77. לטענת המבקשת, גם בפסיקה נקבע, כי הערב זקוק להגנה מיוחדת מול הבנק, וזאת בשל מעמדם המיוחד והכמעט מונופוליסטי של הבנקים בישראל, ולאור האמון אותו רוכש הפרט לבנק, וראייתו כגוף מעין ציבורי. לכן, הוטלה על הבנק חובת זהירות נרחבת כלפי הערב. המבקשת טוענת, כי, כפי שנקבע בפסיקה, הסנקציה בגין אי קיום כל אחת מהחובות האמורות, על ידי הבנק, הינה – בטלות ערבותה של הערבה והמבקשת, לחלוטין.
78. דיני הערבות, חלים, לטענת המבקשת, אף על אדם שנכסו ממושכן, כערבות לחיובו של אחר, זאת מכוח סעיף 12 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967. על כן, יש לראות במבקשת, ערבה מכוח המשכנתאות שנרשמו על שמה.
79. המבקשת מציינת, כי חוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן – "חוק הערבות"), מטיל על הבנק חובות נרחבות כלפי ערב. לטענת המבקשת, תיקון מס' 2, משנת תשנ"ח-1997, שהוסיף את סעיף 22 לחוק הערבות, ותחולתו היא ביחס לערבות שנחתמה לאחר יום 1.6.98. הסעיף מחייב את הנושה, לגלות לערב יחיד, לפני כריתת חוזה, את כל הפרטים הנוגעים לחיוב העיקרי. קל וחומר, שעל הבנק היה לעשות כן, ביחס לעצם רישום המשכנתא, והיבטים אחרים הקשורים לכך, כגון: שיעור הריבית ומעמדו של הערב, כערב יחיד.
המבקשת מציינת, כי הסנקציה לאי גילוי פרטים אלו, בהתאם לסעיף 23(5) לחוק הערבות, הינה זו: פטור של הערב מחיובו.