193. שליחות יכולה להיות בכתב או בעל פה; סעיף 3(א) לחוק השליחות קובע: "השליחות מוקנית בהרשאה, שבכתב או שבעל פה, מאת השולח לשלוח, או בהודעה עליה מאת השולח לצד השלישי, או על ידי התנהגות השולח כלפי אחד מהם".
194. שליחות בכתב נעשית בדרך של חתימת שולח על ייפוי כוח. ייפוי כוח, הינו מכשיר משפטי המוסדר בחוק השליחות, ותפקידו לאפשר למיופה הכוח, לעשות בשמו של מייפה כוחו פעולה משפטית כלפי צד שלישי, בהתאם למוסכם בייפוי הכוח.
195. כדי שלצד השלישי יהיה ביטחון כי אכן מי שנמצא לפניו הוא המוסמך להתחייב בשם השולח, קובע סעיף 3(ב) לחוק השליחות, כי אם "נדרש אדם להיזקק לפעולת שלוח, רשאי הוא שלא להכיר בשליחות כל עוד לא הוצגה לפניו הרשאה בכתב ולא נמסר לו העתק ממנה".
196. יש להדגיש, כי המשמעות של השליחות היא, כי "כוחו של השלוח היא לבצע פעולה משפטית בשמו של אחר או במקומו" (ברק, שם, בסעיף 204, בעמ' 375).
197. פרופ' אהרן ברק מסביר, כי מטרת השליחות היא "להעניק זכויות וחובות במישרין לשולח, אשר קיומו וזהותו ידועים לצד השלישי. המבחן הוא אובייקטיבי. השאלה אינה מה חשב לעצמו השלוח אלא כיצד תפס את הפעולה הצד השלישי הסביר: האם הוא ראה או צריך היה לראות, בפעולתו המשפטית של השלוח, פעולה שכוונתה היא ליצור קשר משפטי ישיר בינו לבין השולח ... אם צודקים אנו בהנחתנו זו, כי אז יש לומר שהשלוח פועל 'בשמו' של השולח גם במקום שמבחינה סובייקטיבית של השלוח הוא פועל בשם עצמו, ובלבד שהבעת הרצון של השולח כלפי הצד השלישי יצרה אצל זה האחרון את המחשבה הסבירה כי השלוח פועל בשם השולח" (ברק, שם, בסעיף 205, בעמ' 376; וראה גם דברי פרופ' זאב צלטנר, המצוטטים שם, ליד הערה 98).
198. במילים אחרות, וביישום העקרונות הללו למקרה שלפנינו, נוכל לומר את הדברים הבאים: כדי שייפוי הכוח יוכל לחייב, מבחינה משפטית, על בית המשפט להשתכנע כי אכן ייפוי הכוח, נחתם על ידי המבקשת מרצונה הטוב והחופשי, כמו כל מסמך משפטי אחר. ייפוי הכוח, כולל את הסכמת החותמת על ייפוי הכוח, דהיינו: המבקשת, כי היא מסמיכה את בנה, לרשום את המשכנתאות על הנכס של המבקשת; מנקודת מבטו של הצד השלישי, הוא
--- סוף עמוד 30 ---
הבנק, יש להוכיח כי אכן כך הבין הבנק את מהות ייפוי הכוח, והסכים למתן האשראי ולרישום המשכנתאות, בהנחה כי ייפוי הכוח מאפשר לבן לחתום בשם האם על כך שהנכס ישועבד לצורך הבטחת חובותיו של הבן וחברותיו, לבנק.