202. אולם, כאשר יש "דין מיוחד הדורש כתב ליצירת השליחות" (תת פרק ב באותו ספר, סעיף 354, עמ' 552), חל דין אחר, וזאת אם "דין מיוחד ייקבע את דרישת הכתב, בנסיבות מיוחדות" (ברק, שם, בעמ' 552). כמקור לכך מוזכר (שם, בהערה 108), פסק דינו של מ"מ הנשיא – כתוארו אז – השופט מאיר שמגר, בע"א 84/80 כמאל קאסם נ' ד"ר נאדים קאסם (1983), פ"ד לז(3) 60, בעמ' 80, מול האות א: "זאת ועוד, המחוקק לא התנה היווצרותה של השליחות בעריכתו של הסכם בכתב אלא אם נקבעה בחוק ספציפי הוראה אחרת (השווה: סעיף 91 סיפא לחוק לשכת עורכי הדין)"; לדבריו אלה של מ"מ הנשיא, השופט שמגר, הסכימו השופט – כתוארו אז – אהרון ברק, והשופט משה בייסקי (שם, בעמ' 93, מול
האות ה).
203. טופס ייפוי הכוח הנמצא בתיק, הוא ייפוי כוח לפי סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, אשר קובע לאמֹר:
"אישור של יפוי-כוח
יפוי-כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין".
204. בפועל, אומנם הטופס הוא טופס של עו"ד, אך בפועל, כפי שכבר הוסבר לא אחת לאורך פסק דין זה, מיופה הכוח אינו עו"ד – אלא הבן; כפי שנכתב בכותרת של ייפוי הכוח, הוא אינו רק לפי סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, אלא הוא גם "נוטריוני" (בנוסח המודפס הכותרת היא: "ייפוי כוח בלתי חוזר נוטריוני/לפי סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961").
205. לעניין ייפוי הכוח הנוטריוני, מציין פרופ' ברק בספרו, כי אחת הדוגמאות לאותו דין מיוחד הדורש כתב ליצירת השליחות, הוא: "ייפוי כוח כללי לפי חוק הנוטריונים", והוא מפנה (שם, סעיף 354, עמ' 552-553), לסעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן – "חוק הנוטריונים"), שזה לשונו:
--- סוף עמוד 32 ---
"יפוי-כוח
יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה".
206. פרופ' ברק מסביר את הוראת סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים (שהובא בפיסקה הקודמת) וסעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין (שהובא בפיסקה 203) ומנתח אותם (ברק, שם, סעיף 354, עמ' 553-554). לענייננו, רלוונטי, קטע אחד, קטן מתוך דבריו, שבו הוא כותב כדלקמן (שם, בעמ' 553):