"ערה אני לחובתו של הנוטריון הציבורי להסביר את טיבו של המסמך ולוודא שהחתימה עליו מתבצעת תוך הבנת הכתוב ומרצון חופשי. ברור כמו כן, שהנוטריון עומד בחזקתו שהוא קיים חובתו זו נאמנה, אולם אין זו חזקה חלוט .ex lege לדברי האם, שנמצאו מהימנים, היא הבינה על יסוד הסבריו של המערער, כי מדובר בייפוי-כוח כללי לטפל בנכסיה, וייתכן שיחסי האמון בינה לבין בנה גרמו, שכלל לא תאזין לדברי הנוטריון הציבורי, שהרי סברה, שהיא כבר יודעת אל נכון על מה היא מתבקשת לחתום. טענתה, שלא נאמר לה דבר במעמד החתימה, אמנם אינה מתיישבת עם החזקה הניתנת לסתירה, שהנוטריון הציבורי מילא חובתו נאמנה, אך, כזכור, האמין לה בית המשפט. יתרה מזו, כאשר אין מאזינים לדברים הנאמרים, אין תימה אם שוכחים את עצם אמירתם. אין איפוא בהכרח סתירה בין מילוי חובת הנוטריון הציבורי מזה לבין טענת האם, שהיא האמינה כי היא חותמת על
--- סוף עמוד 35 ---
ייפוי-כוח כללי גרידא מזה. מסקנה זו בדבר אי-הבנה, מצד האם, של טיב ייפוי הכוח עליו חתמה אך מתחזקת לאור גירסת המערער עצמו, כאילו עשה קנוניה עם אחיו עזרא וקיבל את ייפוי הכוח מהאם מאחורי גבם של הילדים האחרים, תמורת סכום מסוים שהבטיח לעזרא. בכך הוא מעיד על עצמו, שהוא מסוגל לתככים ולהולכת שולל, וכי השתמש באלה גם בהשגת ייפוי הכוח הבלתי חוזר (אם כי, לגירסתו, כלפי הילדים האחרים ולא כלפי אמו)".
217. השופט השלישי שדן בתיק, גבריאל באך, מסביר כי הנטל המוטל על מי שרוצה לסתור ייפוי כוח נוטריוני הוא כבד, בשל יישומם של שני כללים (שם, בעמ' 496-497; ההדגשה – הוספה):
"3. מבחינה משפטית, ישנו מקום כאן ליישומם של שני כללים:
א) יש להחיל את הכלל, לפיו יש לדרוש, אף במשפט אזרחי, ראיות בעלות משקל משכנע במיוחד, לפני שבית המשפט יקבל טענתו של צד, שמשמעותה ייחוס מעשה מירמה או השפעה בלתי הוגנת לצד היריב (ראה: ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589, בעמ' 595, 599; הרנון, דיני ראיות, בעמ' 216).
ואכן, זוהי משמעותה האמיתית של טענת המשיבה, המייחסת למערער מעשה עושק ומירמה.
למעשה, עולה גם מפסקי הדין, שעליהם מסתמכת חברתי הנכבדה, המשנה לנשיא, כי לא בקלות יגיע בית-משפט למסקנה, כי חתימה על ייפוי-כוח הושגה במירמה או על-ידי השפעה בלתי הוגנת. כך קבע השופט ברנזון בע"א 66/84 ע'אנם נ' ע'אנם, פ"ד יח 553, בעמ' 555, לאמור:
' ... במקרים מסוג זה, שבהם לא פועלת הנחה משפטית בדבר קיום השפעה בלתי הוגנת מתוך עצם יחסי האמון או השליטה השוררים בין השניים, לא ימהר בית-משפט להסיק קיום השפעה כזאת בפועל, אלא אם הכוח המצטבר של כל הנסיבות מוליך למסקנה בלתי נמנעת כזאת'.