ואלה דבריו של הנשיא אולשן, שם, בעמ' 556:
' ... בדרך כלל נרתעים בתי-המשפט מהיענות לתביעה המבוססת על טענה של השפעה בלתי הוגנת כשמחומר הראיות נובע רק חשש של קיום
--- סוף עמוד 36 ---
השפעה בלתי הוגנת, כי בחשד, אף אם גדול הוא, לא סגי'.
ב) והעיקרון השני, שיש לו נפקות לעניין שלפנינו ושהודגש
על-ידי חברתי, השופטת נתניהו, הוא, שנטל כבד לא פחות רובץ על צד הטוען, כי ייפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי.
כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68 קפלן נ' אראני, פ"ד כג(1) 106, בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.
שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
4. היה איפוא מוטל נטל הוכחה כבד מאוד על המשיבה, וזאת משתי סיבות נפרדות, ונראה מפסק-דינו של בית המשפט המחוזי, שלא היה ער לכך בעת הסקת מסקנותיו".
218. סוגיה זו של משמעות האימות של הנוטריון וההשלכות הנובעות מכך לעניין נטל הראיה של מי שטוען כי לא הבין את משמעות חתימתו בפני הנוטריון, מובאת גם בספרות המשפטית ובפסיקה מעבר למה שצויין לעיל. ראה: למשל, אריה לית, חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו – מדריך לנוטריון: הלכה למעשה (ירושלים, תשנ"ט-1999), עמ' 133-158; ע"א 380/88 מוהיב טוקאן נ' פאטומה פאהימה אלנששיבי (1991), פ"ד מה(5), 410, עמ' 418; וכן ע"א 685/88 קוטרמן נ' קרן תורה ועבודה (1993), פ"ד מז(2) 598, 602).
אני, עצמי, ניתחתי באופן מפורט את משמעות תפקידו של הנוטריון לעניין תרגום ואימות, והגעתי למסקנה כי באותו מקרה אכן הורם הנטל, וקבעתי כי האישור הנוטריוני אינו תקף; ראה: ה"פ 4076/05 מלכה שעיה נ' עו"ד עדי כרמי [פורסם בנבו] (2005).
219. חזקה על אדם, אשר חתם על מסמך, לאות הסכמתו, כי ידע על מה הוא חותם, יהא תוכנו של המסמך אשר יהא. על המעלה טענת אפסות, לסתור חזקה זו, ולהוכיח את גירסתו, בראיות פוזיטיביות. הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר", כבד מהנטל להוכחת טענות אחרות במשפט אזרחי (לעניין זה ראה גם: ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו (2000), פ"ד נד(2) 570; להלן – "פרשת בנק איגוד").
220. נטל זה, כבד שבעתיים במקרה שלפנינו, בו מדובר על ייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון, כאשר יש חזקה כי הנוטריון הסביר למבקשת על מה היא חותמת, כפי שמוסבר הדבר בפסיקה בפרשת סעתי, ויתר הספרות והפסיקה המובאת לעיל (ראה: פיסקה 218).