273. אכן, הבנק חב כלפי ערב, ובכלל זה אף כלפי ממשכן נכס כערובה לחיוב, בחובות של הסבר וגילוי מידע. מטרת חובות אלו, להעניק לערב הגנה פן תנוצל תמימותו, מצוקתו ורצונו הטוב, על ידי הבנק.
עם זאת, במקרה דנן, בעצם חתימתה על ייפוי הכוח, ומסירתו לבנה, כדי שהוא – הבן – יטפל בכל הקשור לייפוי הכוח, ויתרה המבקשת, מרצונה החופשי, על קשר ישיר אל מול הבנק, וכך לא הייתה כל התנהלות של הבנק, ישירות, מול המבקשת.
--- סוף עמוד 46 ---
משל למה הדבר דומה; במקרים לא מעטים, הקונה טרם הספיק לרשום את הנכס על שמו, והוא מחזיק ייפוי כוח בלתי חוזר מאת המוכר. במקרה כזה, אם הקונה היה לקוח של הבנק ומבקש לרשום משכנתא על אותו נכס, ברור לכל כי הבנק אינו חב כל חובה כלפי אותו מוכר שנתן ייפוי כוח בלתי חוזר, ובכך "התנתק" מזיקתו לאותו נכס.
כך גם בענייננו, בהתאמה.
274. לפיכך, חובות ההסבר והגילוי של הבנק, אינן רלוונטיים כלפי המבקשת עצמה, אלא הם חלים כלפי מיופה כוחה של המבקשת, הבן, אשר בהתאם לייפוי הכוח הנוטריוני, הוסמך מפורשות למשכן נכס ספציפי זה, ולחתום לגביו על כל מסמך.
275. טענת המבקשת, כי מאחר שייפוי הכוח ניתן על שמו של הבן, ובעת רישום המשכנתאות לא היה לבן כל חוב אישי לבנק, ולכן, דין המשכנתאות להתבטל, טענה זו חסרת בסיס, ודינה להידחות.
276. כפי שעולה מלשונו הברורה של ייפוי הכוח, (ראה: פיסקה 4 לעיל), המבקשת לא תחמה ולא הגבילה את כוחו של הבן למשכן את הנכס לטובת חובות קיימים בלבד. הבן, כמיופה כוחה של המבקשת, היה מוסמך למשכן את הנכס, אף לטובת חיוביו העתידיים, וזאת, בהמשך לנימוק שהובא לעיל כי הבן היה רשאי למכור את הנכס כולו לכל מי שיחפוץ, וממילא רשאי היה הבן גם למשכן את הנכס, לטובת הבנק, על פי הכלל של המשפט העברי שהובא לעיל "בכלל מאתיים – מנה" (ראה: פיסקה 258).
277. הטענה, כי מאחר והמשכנתא השנייה, נעשתה שלא לטובת הבן מיופה הכוח, אלא לטובת חברות שברשותו, אף בה אין ממש. לשון ייפוי הכוח עליו חתומה המבקשת, מאפשר לבן, כמיופה כוחה של המבקשת, למשכן את הנכס לטובת כל אדם, ולא רק לטובתו האישית.
ראוי לציין, בהקשר זה, כי ממש בימים אלה ניתן פסק דין במקרה דומה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט יעקב שפסר), בנתונים דומים, שבהם נחתם שטר משכנתא לטובת חובות של מספר תאגידים ולאו דווקא של בעל הנכס עצמו (ת.א. 5320/08 יהואש עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (2010)).