ה"פ 3108/04
20. כאמור, בפתח המרצת הפתיחה, מתבקש בית המשפט, על ידי המבקשת, להצהיר כי הנכס הינו בבעלות המבקשת, וכי הוא נקי מכל שעבוד.
עיקרי טענות המבקשת
21. המבקשת טוענת, כי בעקבות החלטה על הגדלת אחוזי הבנייה, החליטה המבקשת להרוס את המבנה שעל הנכס, לחלק את הנכס לשניים, ולבנות על כל מגרש 4 יחידות דיור. לטענתה של המבקשת, לצורך כך, נתנה המבקשת לבן, ייפוי כוח נוטריוני, אשר למרות כותרתו "ייפוי כוח בלתי חוזר", הינו ייפוי כוח "רגיל", דהיינו: חוזר, זאת מאחר שאין צד ג', אשר ייפוי הכוח ניתן כדי להבטיח את זכויותיו.
--- סוף עמוד 7 ---
22. לטענתה של המבקשת, הנוטריון הסביר לה כי ייפוי הכוח הינו עבור בנייה בלבד, ואף הוסיף תוספת לייפוי הכוח, ממנה ניתן ללמוד, כי ניתן למטרה זו. המבקשת מציינת, כי לא הייתה חותמת על ייפוי הכוח, כמו שהוא, וכך גם לא על ייפוי כוח כללי.
23. המבקשת טוענת, כי הבן עשה שימוש בייפוי הכוח, כדי למשכן את הנכס, ולקבל אשראי לצורך עסקיו, ללא קשר לקידום הבנייה על המגרש. לטענתה של המבקשת, בהתאם ללשון ייפוי הכוח, רשאי היה הבן, בין היתר, "לטפל בכל הקשור בבנייה על הרכוש המפורט להלן, לבקש רשיונות והיתר בנייה..." (ראה: ציטוט הקטע המלא של ייפוי הכוח, בפיסקה 4 לעיל). לשון זו, הייתה צריכה "להדליק", לטענת המבקשת, "נורה אדומה" אצל פקידי הבנק, וכי היה עליהם לברר ישירות עם המבקשת, האם מסכימה היא, למישכון הנכס, למטרותיו העסקיות של הבן.
24. המבקשת מציינת, כי ברור היה לבנה, שהמבקשת לא תחתום על מסמכים, הממשכנים את הנכס, לטובת עסקי הבן. לטענת המבקשת, הבן אף אמר למנהל הבנק, מר אבי קצב, כי המבקשת לא תסכים לחתום על מסמכים אלו, ונאמר לו, לחתום בעצמו על פי ייפוי הכוח.
25. לטענת המבקשת, במעשיו ו/או מחדליו של הבנק, הפר הבנק את חובותיו כלפי המבקשת, על פי חוק הבנקאות ותקנותיו, וכן פעל שלא בתום לב.
26. לפי גירסת המבקשת, בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן – "חוק השליחות"), מאחר והפעולה בוצעה ללא הרשאה, ומאחר והפעולה לא אושרה בדיעבד, על הבנק לראות בבן כבעל דברו, או לתבוע את הבן, בגין הנזק שנגרם לבנק.
27. המבקשת מתארת, כי משנת 1997, האמינה כי בנה מטפל בעניין הבנייה. לטענת המבקשת, רק בתאריך 25.2.04, נודע למבקשת כי הבן מישכן את הנכס לטובת הבנק, וכי התמנה כונס נכסים למכור את הנכס.
בתגובה, שלחה המבקשת מכתב לבנק, שבו כתבה כי הפעולה בוצעה ללא הרשאה, וכי ייפוי הכוח בטל ומבוטל.