תחולת דוקטרינת שיתוף הנכסים בין בני הזוג על הבעל והמבקשת
294. הבעל והמבקשת נישאו בשנת 1956, דהיינו: עוד קודם כניסתו של חוק יחסי ממון, בשנת 1973, ועל כן, המשטר הרכושי החל עליהם, הינו חזקת השיתוף, שהיא דוקטרינה שנקבעה בפסיקה עוד לפני חקיקת חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973.
--- סוף עמוד 50 ---
295. בטרם אמשיך, אציין כי טענת הבעל לתחולה, לחילופין, של דוקטרינת "איזון המשאבים" (ראה: פיסקה 138 לעיל), אין לה כל בסיס בדין, שכן איזון המשאבים הוא פרי חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, החל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.1974, בעוד שבני הזוג שבפניי (המבקשת ובעלה), נישאו בשנת 1956, כאמור בפיסקה הקודמת.
אכן, יש מחלוקת הן בפסיקה והן בספרות המשפטית, האם על זוגות שהתחתנו לאחר 1.1.74, חלה דוקטרינת איזון המשאבים בלבד, או שמא גם דוקטרינת שיתוף הנכסים (בע"א 1915/91 יעקובי נ' יעקובי; קנובלר נ' קנובלר [פורסם בנבו] (1995), פ"ד מט(3) 529 [גילוי נאות: בפרשה זו ייצגתי את הנשים]; להלן – "פרשת יעקובי"; לא הוכרעה שאלה זו והיא שנויה במחלוקת ואין כאן המקום להאריך).
מכל מקום, אין חולק כי "בכיוון ההפוך" המצב ברור, דהיינו: זוגות שנישאו לפני 1.1.1974, חוסים בצל דוקטרינת שיתוף הנכסים בלבד, ואילו דוקטרינת איזון המשאבים שנחקקה בחוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג-1973, לא הוחלה רטרואקטיבית, וממילא, איננה חלה על זוגות כאלה וביניהם המבקשת ובעלה, שכאמור נישאו בשנת 1956.
296. דוקטרינת שיתוף הנכסים, במהותה, התייחסה, בעיקרה, לנכסים שהצטברו במהלך הנישואין, וזאת על בסיס שיתוף בין בני הזוג, המתבטא בהסכמה לשיוויון ביניהם, כאשר הם מנהלים אורח חיים תקין ומשקיעים מאמץ משותף, ממנו נובע כי כל מה שנוצר במהלך הנישואין, הוא משותף לבני הזוג בחלקים שווים, ללא קשר לשאלה מי מהם עבד יותר או השקיע יותר.
297. על פי חזקה זו, כאשר בני זוג מקיימים אורח חיים תקין, תוך מאמץ משותף, הרי שהרכוש הנצבר במהלך חייהם המשותפים, מצוי בבעלותם המשותפת, אף אם רשום הוא על שם אחד מבני הזוג, או מצוי בחזקתו הבלעדית. ה"מאמץ משותף", הינו תרומתו של כל אחד מבני הזוג, לשיתוף ולכלכלת הבית. תרומה זו יכול שתהא, בין בהשתכרות מעבודה מחוץ לבית, ובין מעבודה בבית וטיפול בצרכי המשפחה.
298. מכאן, כפועל יוצא, היה ברור לאורך מרבית שנות יישום דוקטרינת שיתוף הנכסים, כי כאשר מדובר בנכס של אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או נכס שהתקבל בירושה או במתנה במהלך הנישואין, אין מקום להחלתה וליישומה של דוקטרינת שיתוף הנכסים (ראה, לעניין זה, למשל, ע"א 595/69 מרים אפטה נ' אשר אפטה (1971), פ"ד כה(1) 561; ע"א ציליה ביאטריס ליברמן נ' עמנואל ליברמן (1981), פ"ד לה(4) 359).