299. בסיכומים נטענה הטענה בדבר תחולת הלכת הדרי (ראה: פיסקה 176 לעיל), וממנה ניסה הבעל להסיק, כי גם במקרה זה חלה חזקת השיתוף, כאשר מדובר בנכס שהתקבל בירושה, על אף שנכסים אשר מתקבלים בירושה, בדרך כלל, אינם חלק מן הרכוש המשותף.
--- סוף עמוד 51 ---
300. סבור אני כי ב"כ הבעל גילה פנים שלא כהלכה בפסק הדין הדרי, במיוחד כאשר באותה פרשה היו עמדות שונות של שלושת השופטים, וקשה לקבל את עמדת ב"כ הבעל, כי המסקנה מפרשת הדרי תומכת באופן ברור וחד משמעי, בעמדת מרשו.
301. הנשיא מאיר שמגר, באותה פרשה, הכיר בבעלות משותפת של בני זוג בדירה שנקנתה על ידי הבעל לפני הנישואין, והמשכנתא שולמה במהלך הנישואין, כאשר האישה תרמה חלק קטן לסיוע ברכישת הדירה. הנשיא שמגר מפרט את הנימוקים המיוחדים שהביאוהו למסקנה בדבר החלת חזקת השיתוף על הדירה:
(1) הנכס במחלוקת הוא דירת מגורים של בני הזוג שהיא גולת הכותרת של חזקת השיתוף (שם, עמ' 690, בין האותיות ד-ו);
(2) תקופת נישואין ארוכה של 30 שנה שהתנהלה על מי מנוחות (שם, עמ' 690-691);
(3) נישואין ראשונים של כל אחד מן הצדדים (שם, עמ' 691, מול האות ב);
(4) בן הזוג הטוען לשיתוף, האישה, נטל חלק מרכזי במשק הבית המשותף, הן בניהול שותף של הבית והן בפרנסת המשפחה, שכן באותה פרשה האישה הייתה אחות בבית חולים, ששכרה לא נפל משכרו של בעלה (שם, שם, בין האותיות ד-ה);
(5) תרומת האישה לרכישת הנכס לא התבררה עד תומה, ולא ברור כמה בדיוק השקיעה וכמה מחסכונותיה מסרה לבעלה (שם, שם, בין האותות ה-ו);
(6) מעבר לכל אותם פרטים עובדתיים, מדגיש הנשיא שמגר, כי מדובר במצב שבו ברבות השנים נעלמים תחומי ההפרדה, ובכל מקרה, מאחר ו"המערערת לא שמרה לעצמה כספים בקרנות נפרדות. אילו הייתה סבורה שהדירה אינה משותפת, חזקה עליה שהייתה דואגת לעצמה לקורת גג נאותה לקראת ימיה העתידיים" (שם, בעמ' 694, בראש העמוד);
(7) הנשיא שמגר מדגיש, כי בגלל נתונים מיוחדים אלה הגיע למסקנה שהגיע, בדבר שיתוף הדירה בין בני הזוג בפרשת הדרי, אך זאת, תוך הדגשה כי "ספק אם רצוי לבטל – בשלב זה – באופן גורף, את האבחנה בין נכסים שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, לבין נכסים שנרכשו על ידי שני בני הזוג לאחר הנישואין" (שם, בעמ' 692, מול האות ד).
302. מניתוח זה של הנשיא שמגר, לא ניתן להסיק כי בפרשה שלפנינו, שמדובר בנכס שאינו משמש למגורים של בני הזוג, הבעל, אם היה מגיש תביעה נגד המבקשת, והמשפט היה מתנהל לכל פרטיו ודקדוקיו, היה זוכה בדינו.