322. הנשיא ברק פותח בתיאור הלכת השיתוף בין בני הזוג, ומציין כי היא "פרי ההלכה הפסוקה. היא ביטוי מובהק ל'משפט מקובל נוסח ישראל' " (שם, בפיסקה 7).
323. וכך מתוארת הלכת השיתוף, על ידי הנשיא ברק בפרשת שלם (שם, בסיפא של פיסקה 7):
"הלכת השיתוף יוצרת מערכת דינים מיוחדת של יחסים רכושיים בין בני הזוג. תכניה יונקים מתחומים משפטיים שונים ומגוונים. היא פרי יצירה של בית המשפט, תוך הכלאה של דיני המשפחה בדינים האזרחיים הקיימים ויצירת דינים חדשים. הלכת השיתוף לוקחת בחשבון את העקרונות המיוחדים המונחים ביסודם של דיני המשפחה ואת היסודות המייחדים את מערכת
--- סוף עמוד 56 ---
היחסים שבין בני זוג. היא יוצרת הסדר כולל, ייחודי, שבעניינים מסוימים זהה ליחסים הרכושיים שבין זרים ובעניינים אחרים שונה מהם בשל אופיו המשפחתי. מטבע הדברים, השתלבותו של הסדר זה במסגרת דיני הקניין והדינים האזרחיים הכלליים מעוררת קשיים. קשיים אלה ניכרים במיוחד לעניין השפעתה של הלכת השיתוף על צדדים שלישיים (ראו פרשת יעקובי); ע"א 3002/93 בן צבי נ' סיטין, פ"ד מט(3) 5, 16 (להלן – פרשת סיטין)). קשיים אלה טבעיים הם. קיומה של הלכה שיפוטית היוצרת הסדר ייחודי גורר חיכוך טבעי. עם חלק מן הקשיים עלינו להתמודד במסגרת ערעור זה. הפעלתה של הלכת השיתוף מצויה בצומת הדרכים שבין המשפט הפרטי לבין דיני המשפחה. בהפעלתה של הלכת השיתוף יש לתת את הדעת, לבד מתכליות כלליות של המשפט הפרטי, גם לתכליות מיוחדות מתחום דיני המשפחה".
324. בפרק הבא של פסק הדין (פרק ו, "התכליות של הלכת השיתוף"), מנתח הנשיא ברק, כיד כשרונו הטובה עליו, את התכליות הנראות בעיניו כאותן מטרות חברתיות העומדות בבסיס הלכת שיתוף הנכסים:
א. הכרה בחיי נישואין כחיי שיתוף כחלק מחיים מתמשכים של אהבה ונאמנות, אמון הדדי, שיתוף פעולה ותמיכה הדדית (שם, בפיסקה 8).
ב. קידום שיוויון בין בני הזוג כחלק מן התפיסה שבני הזוג תורמים באופן שווה לרווחת המשפחה, ללא קשר לשאלה מי עובד "בפנים" ומי עובד "בחוץ" (שם, בפיסקה 9).
ג. שמירת האוטונומיה והזהות העצמית של כל אחד מבני הזוג, כאשר הנישואין מבטאים שיתוף פעולה ושיתוף אינטרסים של חיי שיתוף של שני פרטים בעלי אישיות עצמאית ונבדלת (שם, בפיסקה 10).
ד. מרכז הכובד של הלכת השיתוף לעת פירוק הקשר הזוגי כאשר היא מבקשת להעניק ביטחון כלכלי לכל אחד מבני הזוג, לאחר פירוק הקשר, ולאפשר לו לעמוד ברשות עצמו ולהגן עליו גם מפני "אופורטיוניזם של בן הזוג הנוטש" (שם, בפיסקה 11).