325. בפרשת פלונית, מסבירה השופטת ארבל את הלכת השיתוף, בהמשך לפרשת שלם הנ"ל, וברוח האמור בה, באופן הבא:
"הלכת השיתוף מבוססת על ארבע תכליות מרכזיות: התכלית הראשונה הינה הכרה בחיי נישואין כחיי שיתוף. התכלית השניה היא קידום השוויון בין בני הזוג. התכלית השלישית הינה שמירה על האוטונומיה והזהות העצמאית של כל אחד מבני הזוג. לבסוף,
--- סוף עמוד 57 ---
התכלית האחרונה הינה הענקת ביטחון כלכלי לבני הזוג לאחר פירוק הקשר (ראה פרשת שלם, פסקאות 8-11)".
326. בשל תכליות אלה, היקף השיתוף שהתחיל באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, בפרשות ברגר ובראלי שהוזכרו לעיל בפיסקה 292, הוחל על כל הנכסים של בני הזוג, כפי שמתואר בפרשת שלם (שם, בפיסקאות 12-13; לנוחיות הקורא, השמטתי את האסמכתאות לפסקי הדין המוזכרים, שם):
"12. על-פי הלכת השיתוף בזכויות, חזקה על בני-זוג, המנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר מצוי בבעלותם המשותפת ... . זאת, אף אם הנכסים רשומים על שם בן הזוג האחד, או נמצאים בחזקתו הבלעדית. החזקה בדבר השיתוף בזכויות נלמדת מאופיים של חיי הנישואין. יחד עם זאת, חזקה זו, המבוססת על הסכמתם המפורשת או המשתמעת של בני הזוג, ניתנת לסתירה. כדי לסתור את החזקה ולהוציא נכסים מסוימים מתחולתה של חזקת השיתוף, נדרשות ראיות כבדות משקל. הנטל הוא על הטוען לאי התקיימותה ... .
13. הלכת השיתוף בזכויות הוחלה על כל הנכסים של בני זוג. כך, אין היא מוגבלת לנכסים 'משפחתיים' בלבד (כגון דירת המגורים, רהיטים, מטלטלי משק הבית והמכונית המשפחתית). היא חלה גם ביחס לזכויות סוציאליות כפיצויי פיטורין, זכויות פנסיה, חיסכון בביטוח מנהלים וכיוצא בזה ... . השיתוף בנכסים העסקיים חל גם כאשר הבעל אינו משתף את אשתו בעסקיו ואף אינו מגלה לה אודותם ... . יש שנכללים בה גם נכסים שלפני הנישואין או נכסים שניתנו במתנה או בירושה לאחד מבני הזוג לאחר הנישואין ... . הלכת השיתוף עשויה להיות כללית, מוגבלת או מצומצמת. היא כללית כאשר היא חלה על כלל הנכסים. היא מוגבלת כאשר היא חלה על סוג מסוים של נכסים, כגון נכסים שנרכשו במהלך הנישואין, ומוציאה נכסים מלפני הנישואין. היא מצומצמת כאשר היא חלה רק על נכס פלוני או נכסים מסוימים, כגון בית המשפחה ... ".
327. לכאורה, לא צריך להיות הבדל בין השיתוף בין בני הזוג בזכויות, כפי שתואר לעיל, לבין השיתוף בין בני הזוג, בחובות.