56. לטענת הבעל, הוא והמבקשת הינם אנשים מבוגרים, שאין ביניהם רכוש נפרד, וכי השיתוף מחייב, במקרה זה, מתן פסק דין, כמבוקש.
57. להלן, תיאור השתלשלות העניינים, כפי שמסביר הבעל:
א. ביום 30.8.79, נרשם הנכס על שמה של המבקשת.
ב. ביום 9.12.04, עתר הבעל לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, בבקשה להצהרה, כי הבעל הינו בעלים של מחצית מהזכויות בנכס, מכוח הלכת השיתוף.
ג. ביום 28.12.06, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה (כב השופט שלמה אלבז), הקובע כי הבעל הינו הבעלים של מחצית מכל רכושה של המבקשת, מכוח הלכת השיתוף. עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה, כי "פסק דין זה הינו במישור היחסים הפנימיים של בני הזוג, והוא אינו מחייב צדדים שלישיים".
58. לטענת הבעל, בד בבד עם הגשת כתב התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, גילה הבעל, כי המבקשת מסרה לבן ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר. לטענת הבעל, ייפוי כוח בלתי חוזר זה, ניתן ללא ידיעתו, לצורך השבחה ובנייה על הנכס בלבד, ואילו היה יודע כי אשתו מתכוונת לחתום על ייפוי הכוח האמור, בנוסח המאפשר שעבודו לצורך מישכונו לזכות הבנק, כי אז, היה מתנגד לכך בכל תוקף.
59. לבעל התברר, לטענתו, כי הבן עשה שימוש בייפוי הכוח מול הבנק, כדי לקבל אשראי, והכל שלא לצרכי בניה, אשר למען זאת ניתן ייפוי הכוח.
60. לטענתו של הבעל, רק ביום 25.2.04, סיפר הבן למבקשת, כי מישכן את הנכס לטובת הבנק, וכי מונה כונס נכסים למכור את הנכס. רק אז, נודע לבעל על שני השעבודים, המוטלים על הנכס, לטובת הבנק.
61. הבעל חוזר על הטענה, כי לא ידע על ייפוי הכוח, ולכן, לשיטתו, אין בסיס להחלת המשכנתא על זכויותיו של הבעל בנכס, ואין לשעבוד עליהם כל תוקף.
--- סוף עמוד 12 ---
62. הבעל תומך בטענות המבקשת כלפי הבנק, וטוען, כי הבנק מעולם לא הודיע למבקשת או לבעל, אודות השימוש שנעשה בייפוי הכוח. לטענת הבעל, בכל מקרה, בכל הנוגע לזכויותיו של הבעל בנכס, דין המשכנתאות להיבטל.
63. לטענת הבעל, מאחר שזכאי הוא למחצית מהזכויות בנכס, מכוח הלכת השיתוף, ולאור פסק דינו הנ"ל של בית המשפט לענייני משפחה, ומאחר והבעל לא ידע כי המבקשת מסרה לבן את ייפוי הכוח האמור, ומאחר שהבנק לא בדק את זכויות הבעל בנכס, ולא יידע את הבעל על השימוש שנעשה בייפוי הכוח, מתבקש בית המשפט, להורות ולפסוק כי הבעל הינו הבעלים של מחצית הזכויות בדירה, וכי המשכנתאות שנרשמו על הנכס, אינן חלות על הנכס.