ביום 19.12.19, יום חמישי בשבוע, לאחר השעה 14:00 הוגשה ע"י המשיבים בקשת הבהרה, באם התגובה הנדרשת היא לבקשה לאיחוד תיקים או לבר"ע.
בהחלטה שניתנה ביום 22.12.19, קבעתי שביהמ"ש כבר הורה על איחוד תיקים לכן השאלה מתייתרת.
תחת להגיש מיד תגובה בחרו המשיבים לא לעשות דבר.
בדיון ביקשו שתינתן התיחסות לטענותיהם, כפי שבאו לידי ביטוי בתגובתם בבקשה לפטור מהפקדת ערובה, ובהמשך הגישו המשיבים "הודעה ובקשה", לראות באותה הודעה תגובה לבר"ע שכן שם קיימת התיחסות לסיכויי הערעור. לאור התנהלות זו של המשיבים לא מצאתי ליתן להם לתקן הפגם בדיון, שכן אין מדובר בהתנהלות מקרית, אקראית אלא אותו דפוס התנהלות חוזר לאורך כל הדרך.
לו טרחו המשיבים והגישו בקשה להארכת מועד ניחא, אבל בקשה כזו אין בנמצא.
7. דוגלת אני בגישה שהפרוצדורה אינה "מיטת סדום" ויש להתיחס אליה בגמישות, אבל זאת עד גבול מסוים ואל לו לבעל הדין למתוח גבול זה. בענייננו חצו המשיבים בהתנהלותם כל גבול אפשרי. לעניין זה התייחס כב' השופט מ. עציוני בע.א 103/71 נורדיה נ' בכר פ"ד כו (1) עמ' 3 320, "אשר לליברליות בשמירה על קיום תקנות סדר הדין ולנטיית בית משפט זה שלא לקפח זכות מהותית בשל פגם פורמליסטי, נטיה זו מצאה לה ביטוי הולם ב-ע"א 189/66, ... לו הייתי שותף גם אני ואשר בו אמר השופט ברנזון כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן". אולם אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדין כאוות נפשו, רוצה – מקיימן, לא רוצה – אינו מקיימן. אמנם אין הפרוצדורה "מטת סדום", אבל גם מזרן סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון – מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן".
--- סוף עמוד 5 ---
השופט א. רובינשטין במאמרו "על דין אמת וסדר דין אמת, דברים לכבוד המשנה לנשיא בית המשט העליון, השופט ד"ר שלמה לוין עם פרישתו" [המשפט ט' (תשס"ד) 501, עמ' 501-502) אומר -
"אכן, יש המקלים ראש במידת מה בסדרי הדין מתוך תפיסת עולם שלפיה מסגרות 'פורמליסטיות' מכבידות על עשיית הצדק. אך הצדק צריך להיעשות לכל הצדדים, לא רק למי שסדרי הדין אינם נוחים לו, וסדרי הדין הם המרכבה לכך. המקל ראש בהם טועה.
בע.א 32/89 גולן נ' עלוני פד"י מו (3) 665, 670 נקבע ע"י כב' השופט מ. חשין-