9. הלכה זו מנחה את בית המשפט אשר שב ומדגיש: "מצאתי לנכון להעיר למבקשת, כי אין בידה זכות שטענתה בבקשה לסילוק על הסף תידון עוד בטרם הוגש כתב הגנתה, וככלל אין זה ראוי להאריך מועד להגשת כתב הגנה כשמוגשת בקשה לסילוק על הסף ובית המשפט מתבקש להקדים ולדון בבקשה. (ההדגשה שלי ח.פ)
לענין זה ראו החלטתו המפורטת של השופט (כתארו אז) א' גרוניס ברע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג ([פורסם בנבו], 5.2.2007); יואל זוסמן, סדרי הדין
--- סוף עמוד 3 ---
האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) סעיף 336 (ה"ש 29)). העולה מהאמור שם הוא, כי: "ככלל מן הראוי שהדיון בערכאה הדיונית ייערך לאחר שהוגשו כתבי הטענות כולם ... הגשתה של בקשה לסילוק על הסף ... לא ראוי לה שתעצור את מרוץ הזמן להגשתו של כתב הגנה" (פסקה 7 לפסק הדין ברע"א 9030/04 אירופה ישראל (מ.מ.ש) נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ ([פורסם בנבו], 26.6.2007)." [רע"א 2655/12 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' פלוני (פורסם בנבו, 29.5.2012)(להלן: עניין אסותא)].
וכך מנחה ההלכה גם את בתי המשפט כי: "גם מוטב אילו בית המשפט היה מורה תחילה על הגשת כתב הגנה ורק לאחר מכן דן בבקשה לסילוק על הסף (או פוסק שהטענות הכלולות בה תתבררנה במהלך שמיעת התיק לגופו)." [עניין אסותא]"
10. יש כאמור לבחון את יישום הלכת בובליל בעניינינו בהתאם לבקשה הנלווית לבקשת מתן הארכה, הלא היא בקשת הסילוק או לייתר דיוק הדחייה על הסף. לעניין זה נפסק:
"הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" (פרשת חסין, 724; רע"א 359/06 עו"ד ד' חורי מועין נ' עו"ד סלמאן פרג' (לא פורסם); רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ (לא פורסם); ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם); לעניין סילוק על הסף כאמצעי שבלית ברירה ראו ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 672-671 - הנשיא שמגר). על בית המשפט הדן בבקשות לסילוק על הסף לפלס דרכו בין אינטרסים נוגדים - נוגדים לא רק בין בעלי הדין אלא גם מבחינת המדיניות השיפוטית. מחד גיסא, עשיית צדק מחייבת פתיחתם של שערי משפט; מאידך גיסא, צדק הוא גם מניעתם של הליכי סרק, הטרדת בעלי הדין שכנגד והעמסת יומנו של בית המשפט. מכאן הזהירות הנדרשת.