דיון והכרעה
11. לאחר שעיינתי בטענות המבקשת ובתגובות הצדדים לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
12. כלל הוא כי רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות לא תינתן אלא במקרים חריגים בלבד, המעוררים שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק ומניעת עיוות דין (ראו: רע"א 1376/19 דהן נ' חברי קבוצת הרכישה "יונייטד שרונה" נציגות הקבוצה (27.2.2019)). זאת ועוד, החלטה על מינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק נמצאת בשיקול דעתה של הערכאה הראשונה הדנה בעניין, והלכה היא כי אין ערכאת הערעור מתערבת בו אלא במקרים בהם נפלה טעות מהותית או טעות בהפעלת החוק (ראו: רע"א 8710/15 שדות נפט חיפושים (1992) נ' אייזנברג (11.7.2016) (להלן: עניין אייזנברג); רע"א 10603/08 יצחק נ' חברת "פסגת ההלכה בע"מ", פסקה 13 (10.3.2009)). הבקשה שלפנַי אינה מעוררת כל שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין ואינה מצביעה על עיוות דין המצדיק התערבותה של ערכאה זו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. יתר על כן, גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפלה שגגה בפסק דינו של בית המשפט.
13. לפי סעיף 8(א) לחוק הבוררות, בעניין בו הוסכם מראש על ידי הצדדים כי במקרה של סכסוך העניין יידון בהליך בוררות, רשאי בית המשפט למנות בורר אם לא נתמנה בורר לפי ההסכם. לצד זאת, ישנם מקרים בהם אין למנות בורר על אף קיומו של הסכם בין הצדדים, כאשר על הנימוקים לדחיית בקשה למינוי בורר להיות כבדי משקל, מפורטים ומבוססים (רע"א 9649/09 משה בן דוד חברה לבנין בע"מ נ' עיריית חיפה, פסקאות 36-34 (3.5.2010) (להלן: עניין עיריית חיפה); ע"א 614/79 המשרד הלאומי לתיירות נ' תור עולם בע"מ, פ"ד לד(4) 617, 626 (1980) (להלן: עניין תור עולם); עניין אייזנברג). בין השיקולים למינוי או אי-מינוי בורר יש להביא בחשבון את החשיבות שבמימוש כוונת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם; היתרונות הגלומים בקיום הליך בוררות – הן מבחינת הצדדים והן מבחינת המערכת השיפוטית כולה; ואת האינטרס הציבורי הרחב, כגון החשיבות הציבורית בבירור הסכסוך בין כותלי בית משפט (עניין עיריית חיפה; רע"א 10723/05 אי.אי.סי.אי אינטרנשיונל בע"מ נ' גבאי, פסקה 6 (30.3.2006); רע"א 1877/04 באמונה חברה לניהול נאמנות והקדשות בע"מ נ' הנהלת בתי הדין הרבניים (19.6.2005)).