החלטה
לפנַי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין) בהפ"ב 68166-03-19 מיום 16.12.2019, במסגרתו נדחתה בקשת המבקשת למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות או החוק).
הרקע לבקשה
1. ביום 25.6.2015, הצדדים התקשרו ביניהם בשלושה הסכמים להסדרת בעלות וניהול משותפים של משיבה 5, שהיא חברה העוסקת בניהול מתחם אירועים בתל אביב הידוע בשם "East TLV" (להלן: החברה). במסגרת ההסכם הראשון מכרה משיבה 1 (להלן: טלטא) 40% ממניותיה בחברה, כך שהבעלות במניות החברה התחלקה כדלהלן: טלטא המשיכה להחזיק ב-31% מהמניות; המבקשת ב-30% מהמניות; משיב 3 (להלן: שרון), בן זוגה של משיבה 2 (בעלת השליטה בטלטא; להלן: טלי) המשמש כמנכ"ל החברה, ב-29% מהמניות; משיבה 4 (להלן: חברת חני חן) ב-10% הנותרים של המניות (לשם הנוחות, טלטא, שרון וטלי יכונו להלן: המשיבים).
ההסכם השני הוא הסכם אשר נחתם בין בעלי המניות (להלן: הסכם בעלי המניות). במסגרת הסכם זה נקבעו הוראות שונות באשר ליחסים שבין בעלי המניות. בין היתר, בסעיף 15 להסכם נקבע כי לטלטא ושרון הזכות לרכוש את מניות המבקשת וחברת חני חן בחלוף שנה ממועד חתימת ההסכם, בכפוף לבירור שייערך על ידי מעריך שווי, שיחשב את שווי אחזקותיהן בחברה (להלן: מנגנון הרכישה). בסעיף 16 להסכם נקבע מנגנון ליישוב סכסוכים בין בעלי המניות, לפיו אם יתעוררו מחלוקות בין הצדדים יש לבררן בהליך גישור. אם הגישור לא יתקיים או לא יצלח, "כל הסכסוכים בין בעלי המניות בכל עניין הקשור לפעילותם המשותפת בחברה ו/או להוראות הסכם זה" יתבררו במסגרת הליך בוררות.
ההסכם השלישי הוא הסכם למתן שירותי ייעוץ על ידי המבקשת לחברה (להלן: הסכם הייעוץ).
2. בין המבקשת לבין המשיבים והחברה נתגלעו חילוקי דעות, וביום 31.10.2017 הודיעה החברה למבקשת על הפסקת התקשרותה עם המבקשת לפי הסכם הייעוץ. לטענת המבקשת, בעקבות זאת החברה עברה להתנהל באופן בלעדי על ידי שרון, ללא מעורבות מצדה. עוד טענה המבקשת כי החברה מתנהלת באופן שפוגע בזכויותיה ותוך קיפוחה, לרבות מתן דיווח כוזב ביחס לרווחיה המוצהרים, איסור כניסה למתחם האירועים לנושאי המשרה מטעמה, תשלום כספים בעודף לספקים שונים ועוד.
3. על רקע האמור ועל יסוד הקבוע בהסכם בעלי המניות, עתרה המבקשת לבית המשפט המחוזי למינוי בורר לפי סעיף 8 לחוק הבוררות. החברה טענה כי יש לסלק את הבקשה נגדה על הסף. ראשית מאחר שהיא אינה צד להסכם בעלי המניות, ושנית משום שלשיטתה טענות המבקשת באשר לפגמים בניהול החברה אינן עניין לבירור במסגרת הליך בוררות, שמטרתו תיווך בין בעלי המניות. טלי טענה גם היא שיש לדחות את הבקשה נגדה על הסף משום שהיא כלל אינה צד להסכם בעלי המניות. המשיבים טענו כי יש לדחות את הבקשה מאחר שלא קיים סכסוך של ממש בין הצדדים.