וכך נאמר בע"א 46/74 מורדוב נ' שכטמן [10], בעמ' 481מפי השופט י' כהן (כתוארו אז):
"כלל גדול הוא בדיני פרוש חוזים, שמחובתו של בית-המשפט לפרש את החוזה באופן המשקף את כוונת הצדדים ואם כי יש לגשת לבדיקת הכוונה מתוך הנחה, שהצדדים התכוונו למה שהם כתבו בחוזה, הרי לא פעם ניתן על-ידי בתי-המשפט פירוש לחוזים, שאינו מתיישב עם המובן הרגיל של המילים שבהן השתמשו הצדדים".
בע"א 627/84 נודל ואח' נ' עיזבון צבי פינטו ז"ל ואח' [11], ציינתי, בעמ' 482, כי:
"המלים שהשתמשו בהן מנסחי המסמך, עם כל חשיבותן, אינן מכריעות, שכן יש לקרוא את המסמך בשלמותו ולפרשו על-פי רוחו, וכאמור - על-פי תכליתו את המלים והניבים, שהשתמשו בהן בעלי הדין, יש לקרוא בהקשר הכולל והמלא".
אכן, השלב הראשוני בתהליך הפרשני הוא לשון החוזה, אולם כאשר הפרשנות המילולית הצרה מובילה לתוצאה שאינה מתיישבת עם הקשר הדברים הכולל, יש להמשיך הלאה ולבחון אפשרויות פרשניות אחרות. בשלב זה יש להיזקק לחוזה בכללותו וכמו כן לתכלית ולמטרה שעומדות בבסיסו.
לעניין זה יפים דבריו של הנשיא שמגר בע"א 327/85 קוגלר נ' מינהל מקרקעי ישראל [12], בעמ' 102:
"ההנחיה הפרשנית שהתגבשה בפסיקתו של בית המשפט הזה היא איפוא, כי במקום שנתקלים בקושי בהבנתה או ביישומה של הוראה מהוראות חוזה, יש, ראשית דבר, לעיין בחוזה כולו כדי ללמוד על התכלית והמטרה העומדים בבסיסו, ולאחר מכן לשוב להוראה המוקשית ולתת לה את המשמעות, אשר תתיישב עם עיקרי החוזה אשר אותרו קודם לכן".
.8לגישתי, הן קריאתו של הסעיף הנדון כחלק מן ההקשר שבו הוא מופיע והן קריאתו כחלק מן החוזה בשלמותו ולאור תכליתו של החוזה, רוחו והרקע לכריתתו, מחייבות לפרשו כמטיל סנקציה בגין איחור בהשלמת הבנייה לגבי פרויקטים מן הסוג השני. אבהיר דבריי: על מערכת "הסנקציות" שנקבעה בסעיפים 6(ז) ו-6(ח) לחוזה הפרוגרמה יש להשקיף כעל מכלול, ולפרש את סעיף 6(ח)(3) כחלק ממנו. מערכת זו מתחלקת ל"סנקציות" בגין איחור בהשלמת ביצוע הבנייה ול"סנקציות" בגין השתהות בהגשת הבקשה למימוש ההתחייבות.
סעיפים 6(ח)(1) ו-6(ח)(2) עוסקים בהשתהות בהגשת הבקשה למימוש ומדברים באופן כללי על שני סוגי הפרויקטים. האחד מגביל את תשלום הריבית רק עד תום תקופת הביצוע (גם כשבקשת המימוש הוגשה לאחר מכן), השני קובע הפחתה של % 2לחודש ממחיר הדירה, כאשר הבקשה מוגשת למעלה משנה וחצי לאחר תום תקופת הביצוע.