לעומת זאת סעיף 6(ז) עוסק באיחור בביצוע הבנייה ומתייחס לפרויקטים מן הסוג הראשון בלבד, ואילו סעיף 6(ח)(3), אשר מתייחס במפורש רק לפרויקטים מן הסוג השני, אכן מנוסח באופן דומה לסעיפים 6(ח)(1) ו-6(ח)(2), ולכאורה על-פי לשונו עוסק גם הוא בהשתהות בהגשת הבקשה למימוש. אולם אם נפרשו כך, נגיע לתוצאה שאיננה הגיונית, שכן ייווצר מצב של "כפל סנקציה" לגבי פרויקטים מן הסוג השני במקרים של השתהות בהגשת הבקשה למימוש, והיעדר כל סנקציה על איחור בביצוע הבנייה לגבי פרויקטים אלה.
אין ספק כי לא לכך כיוונו הצדדים את דעתם.
הכלל הוא כי:
"...יש לפרש את המילים שבחוזה באופן שימנע תוצאה אבסורדית או המטילה על צד לחוזה התחייבות, שבלתי-סביר יהיה להניח שהוא לקח על עצמו ... " (ע"א 46/74 [10] הנ"ל, בעמ' 482).
פרופ' ברק, בספרו פרשנות במשפט, כרך א, תורת הפרשנות הכללית, (נבו, 1992), מסביר בעמ' 328, כי הפרשנות המילולית מובילה לעתים למשמעות חדה וברורה, ועם זאת התוצאה יכולה להיות אבסורדית ובלתי מתקבלת על הדעת. במקרה כזה, סבור פרופ' ברק כי -
"חייב להתקיים אמצעי פרשני נוסף - פרט לאמצעי הלשוני - אשר יסיר את האבסורד ואת חוסר ההיגיון. אמצעי זה חייב להיות לבר-לשוני, משום שהלשון היא שיצרה את האבסורד, ועל כן אין היא יכולה להסיר אותו".
התוצאה המתקבלת היא אבסורדית בעיקר לאור העובדה כי בפרויקטים מן הסוג השני יכולה החברה הבונה לדרוש מן הממשלה מימוש התחייבותה כבר בגמר בניית השלד והמחיצות. לחברה כזו, שאכן ביקשה מן הממשלה מימוש ההתחייבות כבר בשלב זה, אין כל אינטרס ממשי לסיים את הבנייה במועדה, לאחר שהתחייבויות הרכישה כבר בידה. כתוצאה מכך נוצר מצב שלממשלה אין כל אמצעי פיקוח אשר יבטיח כי החברה תעמוד בלוח הזמנים שנקבע, ויש לזכור כי בנסיבות העניין שלפנינו קיימת חשיבות מיוחדת במינה לעמידה בלוח הזמנים שנקבע, כפי שהוסבר לעיל.
מכאן שזהו מקרה מובהק שבו נדרשת סנקציה בגין איחור בהשלמת הבנייה, ועובדה זו מתיישבת גם עם הקביעה בסעיף בדבר הפחתה של % 5בגין כל חודש איחור, וזאת בניגוד לסעיף 6(ז), החל על פרויקטים מן הסוג הראשון ואשר קובע הפחתה של % 2בלבד. לגבי פרויקטים מן הסוג הראשון, הסנקציה המתבקשת היא אכן פחות חמורה, שכן התחייבות הרכישה ניתנת רק בגמר בניית המבנה, ולפיכך קיים אינטרס ממשי לחברות הבונות להשלים את הבנייה במועד.
.9בבואנו לפרש חוזה, כמו גם בב ואנו לפרש דבר חקיקה, צוואה או כל נורמה אחרת הטעונה פירוש, עלינו לתת דעתנו לתכלית שבבסיסם ולשאוף ככל הניתן להגשמתה. במקרה שלפנינו, אנו עוסקים בחוזה מסחרי, והכלל הוא שיש לפרש חוזה מסחרי באופן שיתיישב עם תכליתו המסחרית ושייתן לו משמעות מתקבלת על הדעת מבחינתם של אנשי עסק המתקשרים בחוזה כזה.