To which the words were used, and the object, appearing from those . Circumstances, which the person using them had in(1384- 1383, at[70] (1971) prenn v. Simmonds) "view ובפרשה שנייה הוא הוסיף: There is always a setting in:no contracts are made in a vacum" which they have to be placed. The nature of what is It can be legitimate to have regard to is usually described as the:sorrounding circumstances' but this phrase is imprecise Illustrated but hardly defined. In a commercial contract it is certainly Contract and this in turn presupposes knowledge of the right that the court should know the commerci al purpose of the Tangen genesis of the transaction, the background, the context, the market in-reardon smith line v. Hansen) " which the parties are operating .(996- 995, at[71] (1976) .13מגמה דומה קיימת בארצות-הברית. תחילה נקלט הכלל המילולי האנגלי על חריגיו בפירוש חוקים וחוזים. לאור הביקורת החריפה שנמתחה עליו סטו ממנו בפרשנות החקיקה (ראה r. Dickerson, the interpretation and application of 230(1975) statutes). מגמה דומה קיימת בפרשנות החוזים. שוב אין דורשים, כתנאי לגיבוש תכלית החוזה מהנסיבות חיצוניות, כי לשון החוזה תהא בלתי ברורה.
הפנייה לנסיבות החיצוניות מותרת תמיד. כותב farnsworth:
The overarching principle of contract interpretation is" that the court is free to look to all the relevant circumsta To ascertain the meaning to be given to the language, there should be no nces surrounding the transaction... Since the purpose of this inquiry is Farnsworth, supra, requirement that the language be ambiguous, vague, or otherwise) " uncertain before the inquiry is undertaken .(256- 255at .14תהליך דומה עבר על המשפט הישראלי. בתקופת המנדט קלטנו את כללי הפרשנות האנגליים בפירוש טקסט משפטי (חוק, תקנה, חוזה, צוואה). עם קום המדינה המשכנו במסורת זו (ראה: בג"צ 15/56 סופר נ' שר-הפנים [37], בעמ' 1221; ע"א 161/59 בלן נ' המוצל"פ של צוואת המנוח ר. ליטוינסקי [38], בעמ' 1916). עם חלוף העתים השתנו גם הדינים. גברה התחושה כי "הגיע הזמן לכלות קוצים מן הכרם שלנו" (השופט זילברג בבג"צ 163/57 לובין נ' עירית ת"א-יפו [39], בעמ' 1065; ראה גם ג' טדסקי, מחקרים במשפט ארצנו (מ. ניומן, מה דורה 2, תשי"ט) 51). פותחו כללי פרשנות ישראליים, המשקפים את תפיסות היסוד של המשפט הישראלי. בכל הנוגע לפרשנות החקיקה, נראה לי כי הגישה הרווחת הינה כי חוק מתפרש על-פי תכליתו. על תכלית החקיקה רשאי הפרשן ללמוד מכל מקור אמין: