")1) במקרה של מימוש התחייבות הרכישה לאחר תום תקופת הביצוע, תחושב הריבית כאמור לעיל רק עם תום תקופת הביצוע; (2) במקרה של מימוש התחייבות הרכישה לאחר 18חודשים מתום תקופת הביצוע ינוכה ממחיר הדירה שייקבע כאמור בסעיף (1) לעיל, סכום בשיעור של % 2בגין כל חודש שלאחר תום תקופת 18החודשים כאמור".
שני סעיפי משנה אלה חלים על כל הדירות כולן. אין הם מוגבלים אך לדירות מסוג א. על-כן, מצוי גם מצוי בסעיפים-קטנים אלה הסדר באשר לאיחור בדרישת מימוש התחייבות לגבי דירות מסוג ב, ואין כל חסר בעניין זה. לעומת זאת, מתן מובן לסעיף- קטן (3) כמתייחס אף הוא למימוש התחייבות רכישה לאחר תום תקופת הביצוע, יוצר, מחד גיסא, כפילות בלתי מוסברת (המחייבת צמצום היקף תחולתו של סעיף-קטן (2) לדירות מסוג א בלבד, בניגוד ללשונו), ומאידך גיסא יוצר חסר באשר לסנקציה באיחור בביצוע - ולא בדרישת רכישה - בדירות באזורי פיתוח (סוג ב). הערכאה הראשונה הייתה ערה ל"חלל" זה שנוצר. פתרונה היה זה:
"ואם תאמר היתכן שאיחור בביצוע בפרוייקטים מן הסוג הנדון יישאר בלא
כל סנקציה? יתכן שהתשובה מצויה בדיני החוזים. כמו בכל חוזה שלא נקבעה בו סנקציה מיוחדת להפרה פלונית, זכאי הצד הנפגע מן ההפרה להוכיח את נזקיו ולהפרע מן הצד המפר".
תשובה זו אינה מניחה את הדעת. אין כל יסוד - בגדרי התכלית של חוזה הפרוגרמה - להנחה כי עניין מרכזי זה הושאר אך לתחולת דין הפיצויים הכללי. מה יסוד יש להשאיר את הסנקציה של איחור בביצוע הדירות באזורי פיתוח להתדיינות (ממושכת) בבתי המשפט, ולעומת זאת להסדיר "סנקציה אזרחית" - שיש בה מעין יסוד של "עזרה עצמית" - לאיחור בביצוע דירות באזורים המבוקשים? להבחנה זו אין כל היגיון עסקי, היא נוגדת את תכליתו (האובייקטיבית) של חוזה הפרוגרמה, ואין לקבוע אותה כתכלית החוזה.
.39אכן, בחינתו של חוזה הפרוגרמה על-פי המובן שניתן לו על-ידי השופט מצא, מוביל למסקנה כי בחוזה זה קיים חסר (לאקונה) בכל הנוגע לסנקציה (האזרחית) במקרה של איחור בביצוע באזורים המבוקשים (סוג א). כפי שראינו (פיסקה 16לעיל), חוזה הפרוגרמה הבחין בין שני סוגים של פרויקטים: בניית דירות באזורים מבוקשים (סוג א) ובניית דירות באזורי פיתוח (סוג ב). לגבי כל אחד מהסוגים הללו נקבעו מועדי ביצוע, ומועדים למימוש התחייבות המדינה לרכוש הדירות אשר לא תימכרנה בשוק החופשי. נקבע מנגנון של עידוד לזירוז הבנייה בשני הסוגים. כן נקבע מנגנון לסנקציה במקרה של מימוש התחייבות הרכישה לאחר מועד הביצוע בשני הסוגים. והנה, לעניין הסנקציה (האזרחית) במקרה של איחור בביצוע נקבע הסדר לעניין האיחור באזורים המבוקשים (סוג א), ולא נקבע כל הסדר לעניין איחור בביצוע באזורי הפיתוח (סוג ב). חברי אף ציין - בגדרי הטענה החלופית - כי הוא נוטה לדעה כי מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם תכליתו העסקית ועם הגיונו המסחרי של חוזה הפרוגרמה. אכן, בעגלת חוזה הפרוגרמה חסר הגלגל הרביעי. החוזה - על-פי הפירוש שניתן לו - הוא בלתי מאוזן. אין בו כל היגיון פנימי. אין בו כל היגיון עסקי. קווי החשיבה שפותחו בו, על-פי המשכם הטבעי, היו צריכים להוביל לקיום סנקציה אזרחית גם (ובעיקר) במקרה של איחור בביצוע הבנייה באזורי פיתוח (סוג ב). השתיקה של חוזה הפרוגרמה בעניין הסנקציה (האזרחית) במקרה של איחור בבנייה באזורי פיתוח בוודאי אינה מעידה על הסדר שלילי. כמו כן, אין היא מעידה על היעדר הסדר, שיש בו משום השארת העניין לדין הכללי. מסקנה זו אינה מתיישבת עם קביעתה של סנקציה (אזרחית) במקרה של איחור בבנייה באזורים מבוקשים. אכן, שתיקת חוזה הפרוגרמה - על-פי הפירוש של חברי, השופט מצא - בכל הנוגע לאיחור בביצוע הבנייה באזורי פיתוח נוגדת את תכלית חוזה הפרוגרמה; חוזה הפרוגרמה אינו שלם בלא הסדר זה, וחוסר שלמות זה נוגד את מטרתו של חוזה הפרוגרמה. לפנינו חסר בחוזה הפרוגרמה.