"אנו דנים בעיסקה מסחרית ועלינו לנסות לתת לה תוקף מתקבל על הדעת כפי שאנשי עסק היו עושים זאת בשים לב לכל נסיבות המקרה" (ע"א 492/62 "שחף" חברה לספנות נמלים בע"מ נ' אליאנס חברה לביטוח בע"מ ואח' [5], בעמ' 1901-1902).
כן ראה דברי השופט (לימים הנשיא) י' כהן בע"א 464/75 פרומוטפין בע"מ נ' קלדרון ואח' [6], בעמ' 195מול אות השוליים ז. אלא שזאת ניתן ויפה לעשות רק אם לשון החוזה עשויה להתפרש לכאן ולכאן, או לסבול את הפירוש שלפי הגיונו של הפרשן הריהו יאה לתכליתו המסתברת של חוזה מאותו הסוג. לא כן הדבר אם לשון החוזה הינה ברורה במידה שאינה מותירה מקום לספק בדבר משמעות הדברים; שאז, יש לאמוד את דעתם של המתקשרים על-פי המתחייב מן הלשון שנקטו, ולא על-פי הגיונו של הפרשן. עמד על כך השופט בייסקי בע"א 406/82 נחמני נ' גלאור [7], בעמ' 499:
"אכן, ייתכן לפעמים, כי בבוא בית המשפט לתהות ולפרש את אומד דעתם של הצדדים, ייבחנו לצורך זה התכלית, שביקשו המתקשרים להגיע אליה, והכוונה, שהנחתה אותם בעת שניסחו את המסמך... ואולם, כמצוות סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, יפורש אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה, ואם אינו משתמע ממנו - מתוך הנסיבות. ואם ברור הוא החוזה ולשונו היא חד-משמעית, שוב אין צורך להיזקק לנסיבות ובוודאי לא להיגיון המסחרי או לכדאיות הכלכלית, העשויים להיות מושפעים משיקולים אינדיווידואליים או קוניונקטוראליים של אחד הצדדים, אותם אין הוא מחויב לגלות לצד שכנגד או לפרט בחוזה" (ההדגשה שלי - א' מ').
זה הדין גם בפרשתנו. משנמצא, כי לשון הסעיף ברורה היא, והוראתו משתלבת במכלול הוראותיו של החוזה, אין בצע בסברה כי הדעת נותנת שהצדדים התכוונו לדבר אחר. תכליתו הגלויה של הסעיף דוחקת את רגלי התכלית המסתברת שמבקשים, ללא הועיל, לצקת אל תוך מילותיו. כדברי השופט ברק בפרשת אתא [1], בעמ' 304: "אמת, הפרשנות אינה מוגבלת אך למלים, אך המלים מגבילות את הפירוש". כזה הוא המקרה שלפנינו. אילו נדרשנו לפרשנותו של הסעיף על-פי סדר העדיפויות המתחייב מתכליתו העסקית של חוזה הפרוגרמה ומהגיונו המסחרי, אכן נוטה הייתי לקבל את עמדת המדינה. אך מילותיו הברורות של הסעיף חוסמות את דרכנו לעברן של אמות מידה חיצוניות.
.14אבקש להטעים: בפסק-דיני נדרשתי לפרשנותו של סעיף 6(ח)(3) במסגרתו של חוזה הפרוגרמה בלבד. אינני נוקט כל עמדה בדבר הסעד העשוי להימצא למדינה, בגין איחור בהשלמת הביצוע של הבנייה, בהתקשרויות אחרות שחוזה הפרוגרמה חל עליהן, אם על-פי הדין הכללי ואם על-פי המסמך המכונה "תוספת להסכם", שהמדינה כפרה בתחולתו על יחסיה עם המשיבה.