42. לא זו אף זו. מספר ימים לאחר החתימה על הסכם המכר, פנה כאמור התובע לעו"ד פנחסי, אשר ייצגו לכל המאוחר ממועד זה. גם לאחר קבלת הייעוץ מצד עו"ד פנחסי, לא ביקש התובע לבטל את העסקה, ולא נסוג מביצועה, אף שניתנה לו אפשרות לעשות כן במכתבה של עו"ד מועלם מיום 24.10.14, ואף שבהעדר טענות כלפי עו"ד פנחסי סביר להניח שעו"ד פנחסי העמידו על הסיכונים הכרוכים בעסקה. התובע כאמור היה מודע לסיכונים הגלומים בעסקה לכל המאוחר מהמועד שבו נועץ בעו"ד פנחסי, וחרף הסיכונים ביכר כאמור להתקשר בעסקה.
43. טענותיו של התובע כלפי עו"ד מועלם מופנות בעיקר כלפי מועדי התשלומים שנקבעו בהסכם המכר, והבטוחה. לעניין מועדי התשלומים, השוואת ההוראות שנקבעו בעניין זה בהסכם המכר לעומת ההוראות שנקבעו בנספח א', מעלה שבעוד שבתחילה סוכם בין הצדדים כי מחצית התמורה תשולם בד בבד עם החתימה על הסכם המכר, והתשלום השני ישולם לאחר רישום המקרקעין על שמו של התובע במנהל האזרחי, בנספח א' שונו מועדי התשלומים לחלוטין, כך שבמועד החתימה
--- סוף עמוד 14 ---
על הסכם המכר ישולמו 30,000 $ בלבד, 45,000 $ ישתלמו לאחר רישום הבטוחה, בעוד שהחלק הארי של התמורה עתיד היה להשתלם רק לאחר רישום המקרקעין על שמו של התובע.
44. מעבר לכך שהתרשמתי שמדובר בתנאים עסקים אשר סוכמו בין המתווכים, ואשר אושרו על ידי רותי מטעמו של התובע, כפי שאפרט גם להלן, אינני סבורה שמועדי התשלום שנקבעו בהסכם המכר הם כה בלתי סבירים כפי שביקש התובע להציגם. המקרקעין כאמור לא היו רשומים על שם המוכרת במנהל האזרחי, ועל כן לא ניתן היה לרשום הערת אזהרה או משכון כדי להבטיח את הכספים ששילם התובע. לצד הסיכון המוטל על הרוכש המשלם עבור מקרקעין שאינם רשומים, קיים גם סיכון הרובץ לפתחו של המוכר, לכך שהמקרקעין ירשמו במנהל האזרחי, בעוד שהרוכש יימנע מלשלם את יתרת התמורה. כפי שהסבירה עו"ד מועלם לתובע בתמליל השיחות, אף מוכר לא יסכים לכך שלא ישולם לו חלק נכבד מהתמורה כבר במועד החתימה על החוזה. נראה כי רציונל זה עמד לנגד עיניהם של הצדדים בהסכמתם המקורית על חלוקת הסיכונים שווה בשווה ביניהם, כך שמחצית התמורה תשולם במועד החתימה על הסכם המכר, ומחציתה בעת רישום המקרקעין במנהל האזרחי.
45. השינוי שנעשה בתשלומים מעיד על כך שהמוכרת הלכה כברת דרך לקראתו של התובע, והסכימה להסתפק בתשלום ראשון של 75,000 $ (שחלקו מותנה ברישום הבטוחה, כפי שאפרט להלן), וזאת אף ששילמה עבור הקרקע 50,000 $ לעיסאם. התובע כאמור לא הסתפק גם בכך, ודרש בטוחה נוספת להבטחת כספו. אציין כבר עתה כי לא מוטלת על מוכר מקרקעין כל חובה להבטיח בבטוחה כלשהיא את הכספים ששולמו לו, למעט מוכר שחלות לגביו הוראות חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974. אין הכרח שבנסיבות שבהן לא קיים מרשם בלשכת רישום מקרקעין המאפשר רישום הערת אזהרה ייתן המוכר בטוחה לכספים ששולמו לו.