61. לסיום נקודה זו, המוכרת רשאית להותיר בידיה את הסכום השווה לפיצויים המוסכמים, ולא חלה עליה חובת השבה של הסכום האמור לתובע.
התביעה נגד עו"ד מועלם
62. תביעתו של התובע נגד עו"ד מועלם מתייחסת לשני ראשים: תביעה לפיצוי בגין רשלנות מקצועית; ותביעה להחזר של שכר הטרחה. נדון בעילות אחת לאחת.
רשלנות מקצועית
63. אין למעשה מחלוקת בין הצדדים על כך שבעת כריתת הסכם המכר ייצגה עו"ד מועלם לא רק את המוכרת, אלא גם את התובע, על פי בקשתו, עובדה המטילה עליה חובות נאמנות וחובות זהירות כלפי התובע. יחד עם זאת, מהמועד שבו פנה התובע לעו"ד פנחסי על מנת שייצגו, אין לראות עוד את עו"ד מועלם כעורכת דינו של התובע, במיוחד בשעה שהוא סירב לחתום על הסכם שכר טרחה עמה.
64. לטענת התובע, עוולה עו"ד מועלם כלפיו ברשלנות, בראש ובראשונה בשל כך שלא דאגה לאינטרס שלו להבטיח את כספו, לא בדקה את הבטוחה שהוצעה, עובדה שבדיעבד הכשילה את העסקה. כפי שציין התובע בחקירתו הנגדית, אילו הייתה מועמדת לרשותו בטוחה נאותה, לא היה חוזר בו מביצוע העסקה. עוד טען התובע שמועדי התשלום שנקבעו בהסכם המכר לא הביאו בחשבון את האינטרס שלו. התובע הוסיף וטען שעו"ד מועלם פגעה באינטרסים שלו בשעה שהעבירה לידי המוכרת 33,000 $ כפיצויים מוסכמים. כפי שאפרט להלן, לא מצאתי שעלה בידי התובע להוכיח בענייננו רשלנות מצדה של עו"ד מועלם, אשר גרמה לנזקים שנגרמו לו לטענתו.
65. לא למותר לשוב ולהזכיר כי עו"ד חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות (ראו למשל: ע"א 2625/02 סילביו נחום עו"ד נ' דורנבאום, נח (3) 385 (להלן: "פרשת דורנבאום"); ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4) 446; ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל, פ"ד מח (3) 207) . כפי שביאר הנשיא א' ברק (כתוארו אז), בפרשת דורנבאום, הפרת החובה המוטלת על עו"ד מקימה אחריות מכוח עוולת הרשלנות הקבועה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. עוד נקבע
--- סוף עמוד 21 ---
באותה פרשה, כי חבות עורך-דין כלפי לקוחו מבוססת גם על בסיס חוזי, וכן על יסוד חוק השליחות, התשכ"ה-1965. בית המשפט הדגיש בפרשת דורנבאום כי עורך-הדין נדרש לפעול בנאמנות ובזהירות גם כשהוא פועל בעבור שני הצדדים לעסקה, אשר במקרים רבים מחזיקים באינטרסים מנוגדים.
66. אף שמוטלת על עוה"ד חובת זהירות כלפי לקוחותיו, המושפעת כאמור מחובת הנאמנות החלה עליו, לא מדובר באחריות מוחלטת, וכמו בכל תביעה בגין עוולת רשלנות, מוטל על התובע להוכיח, לצד ההתרשלות, גם את קיומם של נזק ושל קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק. בגדרה של חובת הזהירות המוטלת על עוה"ד, מוטל עליו להגן על ענייניו של הלקוח, ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות, ואולם לא מוטלת עליו אחריות לכדאיות העסקה, אף לא מוטלת עליו חובה למנוע מלקוחו להתקשר בעסקה בעלת סיכונים כלכליים ככל שהלקוח מעוניין בה, ודי בכך שיעמידו על הסיכונים הגלומים בה. (ראו לעניין זה ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי, ערן, מאירי צפרירי ושות', עורכי דין בע"מ (מיום 16.9.14)(להלן- "פרשת גיאות"), וכן פסקי הדין המוזכרים שם).