למעט אותו שכן, מר בן עמי, שצעד מרחק שתי חנויות על מנת לנהל משא ומתן – לא הגיע אפילו שוכר פוטנציאלי אחד אחר שהובא על ידי הנתבעים. ממילא הנתבעים לא הציגו כל ניסיון לפרסום החנות להשכרה, לפניה למתווך על מנת שימצא עבורם שוכר חלופי. הנתבעים שמו את טובתם האישית לפני חובתם המשפטית ולפני התחייבותם המסחרית לתובעת. ובמילים פשוטות יותר – הפרו הסכם ונטשו את החנות.
5.4. נימוק רביעי לכך שאין לקבל הטענה בדבר המצאת שוכר חלופי – התובעת עשתה הכל על מנת למצוא שוכר חדש. ואכן מצאה.
התובעת מצידה פעלה על מנת להקטין הנזק שגרמו הנתבעים. התובעת פעלה לאיתור שוכר וזאת כבר מיד עם נטישת המושכר. התובעת פרסמה את החנות להשכרה באתר האינטרנט "יד2"; התובעת תלתה שילוט המציע את החנות להשכרה; התובעת פנתה למשרד תיווך ולבסוף אף הסכימה להשכיר את החנות, כחצי שנה לאחר הנטישה - בדמי שכירות נמוכים בסך של 5,500 ₪. כך שאין ספק שהתובעת חיפשה ומצאה שוכרים אחרים על מנת להקטין את נזקיה. ובתוך כך גם הקטינה בפועל את חובם של הנתבעים שנטשו את החנות שנה מראש, מבלי לשלם.
6. הערה ביחס לחיוב השטרי וכן התייחסות לחוב דמי השכירות והארנונה
--- סוף עמוד 12 ---
6.1. הדיון עד כה התייחס לנטישת החנות ולהתנהלותם של אייל רובין וחבות יתר הנתבעים – הכל בהתעלם מהחבות השטרית. כפי שהובא לעיל – אפילו לא היה מדובר בהליך שטרי הרי קמה חבות בגין דמי השכירות ותשלום הארנונה. כך על אחת כמה וכמה כשמדובר בהליך שטרי. הנתבעים לא הוכיחו כל הגנה שטרית כנגד חיובם. יתרה מכך – עיקר טענותיהם והגנתם התבססו לגופו של החוב תוך ניסיון להתעלם מנטישת הנכס – אך לא התמקדו בהגנה השטרית ובנטל שרובץ על כתפיהם בגין כך.
6.2. חובם של הנתבעים הוא בגין דמי השכירות בשנה בה הפרו ההסכם ונטשו את המושכר וכן תשלומי הארנונה בגין שנה זו. מסכום זה יש לקזז סכומים אשר התובעת השכילה להקטין כאשר השכירה את החנות החל מיום 30/11/2017. החוב הכולל הוא כדלקמן:
(א) דמי שכירות לתקופה שבין 23/5/17 ועד 20/5/18, כולל מע"מ – 147,013 ₪;
(ב) חוב בגין ארנונה מיום 23/5/17 עד 1/12/0217 - 13,302 ₪;
(ג) מחוב זה יש לנכות דמי השכירות שהתקבלו משוכר חלופי לתקופה שעד 20/5/18, סך של 36,422 ₪ כולל מע"מ.
סך החוב הוא אפוא – 123,893 ₪(=36,422 ₪ - 13,302 ₪ + 147,013 ₪).
7. סוף דבר ביחס להליכים השטריים
בגין ההליכים השטריים בתיקי ההוצאה לפועל זכאית אפוא התובעת לסך כולל של 123,893 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 23/11/2017 (23 לחודש נובמבר 2017) ועד מועד התשלום בפועל. המועד 23/11/2017 נקבע כמועד שבמחצית שנת השכירות בה ננטשה החנות. אני מורה על החייאת ההליכים במסגרת תיקי ההוצאה לפועל בגינם הוגשו התנגדויות והתנהלו ההליכים. לאור סכום השטרות אל מול סכום החיוב - יש להבטיח שלא תעשה גביית יתר ויובאו בחשבון כל החיובים.