(ג) לכאורה ניתן היה להבין שאיש השיפוצים פעל בהתאם למפרט תיקונים שהתקבל. שהעבודות נעשו בפיקוח שמאי. שבסופן של העבודות ניתן אישור על ידי שמאי. ואולם, במלוא הכבוד, אין אמת בדברים אלה. בחקירות הנגדיות התברר שלא היו עבודות בהתאם למפרט, לא היה בכלל מפרט והשמאי אלון לא ביצע שום פיקוח וכך:
- ראשית - בניגוד לאמור בתצהיר, הרי בחקירה הנגדית הודה מר רובין שבכלל לא העביר שום מפרט לאיש השיפוצים. וכלשונו – "ממש לא". וכיצד בוצעו התיקונים, על כך משיב מר רובין – "אני אמרתי לו מה אני רוצה" (ע"מ 75 – 76 לפרוטוקול). כלומר – לא ביצוע בהתאם למפרט לפנינו, כפי שנטען בתצהיר - אלא אמירות כלליות של אייל רובין בדבר "מה אני רוצה".
- שנית – גם ההצהרה לפיה השמאי אלון הרשקוביץ פיקח על העבודות אינה נכונה. בחקירתו הנגדית חזר אייל רובין על הטענה שהשמאי "אמר" לאיש השיפוצים איזה שיפוצים לערוך - אך שוב אין בכך אמת. כאשר נשאל השמאי הרשקוביץ ביחס לפיקוח על איש השיפוצים הבהיר שזה כלל לא היה תפקידו, לא היה "עניינו", ובכלל לא התייחס
--- סוף עמוד 17 ---
לעבודת הקבלן. וכלשונו (בע"מ 199 לפרוטוקול, ההדגשות לא במקור) - "אני, בוא, עוד פעם. אני שמאי. תפקידי הוא בסופו של יום, כנציגו של המבוטח, להביא כסף... אני לא יודע מה תפקידו של הקבלן, אם הוא היה צריך לבצע לפי המפרט או לא לפי המפרט, הוא קיבל את המפרט. מעבר לזה, זה לא ענייני". ובהמשך, בע"מ 200 לפרוטוקול העיד השמאי הרשקוביץ, שכביכול פיקח, כך: "זה לא תפקידי, יש מהנדסים בנושא הזה, שזה תפקידם".
מהחקירות הנגדיות עולה שאין בסיס לדברי רובין כאשר הצהיר שאיש השיפוצים פעל בהתאם למפרט ובפיקוח שמאי. בפועל – איש השיפוצים פעל לפי הוראות רובין שאמר לו "מה שהוא רוצה" וללא שום פיקוח. וכל זאת כאשר נערך מפרט הנדסי מדויק מטעם מהנדס חברת הביטוח שעל פיו גם שולם פיצוי כספי.
(ד) לסיכום עד כאן – רובין שלשל לכיסו את כספי ביטוח המבנה. כספים ששולמו על סמך מפרט הנדסי מדויק הכולל פעולות לביצוע. במקביל זימן רובין איש שיפוצים שעבד ללא שום מפרט, ללא שום פיקוח ובהתאם למה שרובין 'אמר לו'. רובין ידע להצהיר היטב כאילו העבודות נעשו בהתאם למפרט ובפיקוח שמאי מטעמו – אך בחקירות הנגדיות התברר שלא כך קרה. לא עבודות בהתאם למפרט ולא פיקוח שמאי.
9.5. חוות דעת שמאית מטעם התובעת וחוות דעת הנדסית מאוחרת מטעם הנתבעת
(א) חוות דעת שמאי התובעת – אלי נוב