אם לא די בכך, אייל רובין פנה ושכר בעל מקצוע מיוחד, השמאי אלון הרשקוביץ, על מנת שיסייע לו אל מול חברת הביטוח ויטפל בקבלת פיצוי. במסגרת זו הוגשה דרישה לפיצוי בסך של 933,695 ₪ כאשר מתוך סכום זה הוקדש הסך של 279,495 ₪ לנזקים למבנה. כלומר – אייל רובין דרש פיצוי של כ – 280,000 ₪ בגין תיקון ליקויים במבנה השייך לתובעת – ולא כלל את התובעת בדרישה זו.
--- סוף עמוד 4 ---
בסופו של יום התפשר רובין עם חברת הביטוח, כאשר הוא מקבל סך סופי של 600,000 ₪. כאן יש להדגיש שבהתאם לחוות דעת שמאי חברת הביטוח – הרי יש להעריך הנזק למבנה בסכום כינון ושיפוי סופי העומד על הסך של 209,100 ₪.
(ג) לינדה רובין ולמעשה ככל הנראה אייל רובין קיבלו מלוא כספי הביטוח בסך של 600,000 ₪ הכולל גם התייחסות לנזקי המבנה. התיקונים לנזקי המבנה הוערכו על ידי מהנדס מטעם חברת הביטוח – אילן אליהו. ניתן היה לצפות שכספי נזקי המבנה יועברו על ידי רובין לבעלת המבנה, קרי התובעת; ולכל הפחות ניתן היה לצפות שבכל הקשר עם חברת הביטוח ועוד בטרם פשרה – תינתן לתובעת אפשרות לביות מעורבת בהליך. כך לא נעשה. התובעת פנתה בדרישות, גם למבטח, להיות חלק מההליך. שמאי מטעמה – מר אלי נוב, היה בקשר עם חברת הביטוח. ובכל זאת – זו הורחקה מהטיפול בנכסה ומהפיצוי בגין הנזקים.
(ד) אייל רובין והנתבעים מצידם קיבלו את סכום הפיצוי, וערכו שיפוצים עם חקלאי בשם אייל סגן שגם עוסק בעבודות שיפוץ, לדבריו. השיפוצים, בניגוד לדברי רובין וכפי שהוכח – נעשו ללא שום פיקוח. השיפוצים נעשו בהתעלמות מהמפרט ההנדסי ורשימת הפעולות שקבע מומחה הביטוח – המהנדס אילן אליהו.
(ה) מכאן דרישת התובעת לקבלת פיצוי כספי בגין עלות התיקונים הנדרשים.
1.6. סכומי התשלום והפיצוי להם עותרת התובעת – סה"כ 123,893 ₪ + 218,400 ש"ח
התובעת עותרת לחיוב הנתבעים, כל אחד בהליך הרלוונטי, בסכומים הבאים:
(א) בהליכים השטריים בגין אי תשלום דמי שכירות וארנונה, עותרת התובעת לתשלום יתרת דמי השכירות והארנונה שלא שולמה מיום 23/5/17 ועד לתום תקופת השכירות, בניכוי שמי שכירות שהתקבלו משוכר חלופי שנכנס לנכס ביום 1/12/2017, וזאת בהתאם לחלוקה הבאה:
- חוב בגין דמי שכירות מיום 23/5/17 עד 20/5/18 - 147,013 ₪
- חוב בגין ארנונה מיום 23/5/17 עד 1/12/0217 - 13,302 ₪
- בניכוי דמי שכירות שהתקבלו משוכר חלופי - (36,422 ₪)
=======