3.2. התביעה בגין שריפת המושכר – חלק שלישי לפסק הדין
3.2.1. הפיצוי בגין המבנה שייך על פניו לתובעת ובכל מקרה על הנתבעים היה לשתף פעולה עם התובעת ובוודאי לא להתפשר ללא אישורה, על כך ייסוב הדיון בסעיף 8 לפסק הדין.
3.2.2. עבודות השיפוץ שערכו הנתבעים, נעשו ללא פיקוח, ללא תיעוד וללא מעקב והתייחסות לדו"ח מהנדס – על כל אלה יורחב בסעיף 9 לפסק הדין.
3.2.3. מה הסכום לו זכאית התובעת בגין עבודות השיפוץ? על כך בסעיף 10 לפסק הדין.
חלק שני – ההליכים השטריים והחוב בגין דמי השכירות וארנונה
ת"א 15333-08-17; ת"א 16995-09-17; ת"א 3990-08-17
4. חיובי דמי השכירות והארנונה
4.1. כללי – מסגרת הדיון
בעת דיון בשאלת החיוב בדמי השכירות ותשלומי הארנונה, ובחיוב מכח השטרות שנמסרו יש להבהיר שני עיקרים:
- ראשית, נטל השכנוע והראיה על הנתבעים, הטוענים לפטור מהתחייבות בהסכם – התובעת עותרת לתשלום דמי השכירות והארנונה בזכות ומכח הסכם. אין מדובר בתשלום בהתנדבות, או תשלום חסד – אלא תשלום בגין תקופת שכירות שנפסקה באחת עם נטישת אייל רובין את החנות. כפי שיובא להלן – אין כל הצדקה לפטור מתשלומים אלה. אך בשלב זה יובהר שבכל מקרה נטל השכנוע והראיה רובץ לפתח הנתבעים. ודוק – הנתבעים הם הצד שנטש את הנכס, הפסיק את תשלומי השכירות בניגוד לאמור בהסכם וכעת מבקש שייקבע שאינו חייב בחיובים מכח הסכם השכירות והשטרות שנמסרו.
- שנית, נטל השכנוע והראיה על הנתבעים, גם בשל העילה השטרית – התביעה בגין דמי השכירות ותשלום הארנונה היא תביעה שטרית הנסמכת על שיקים ועל שטרות שנמסרו. גם בגין כך נטל ההוכחה רובץ על כתפי הנתבעים.
בפועל ניתן להכריע בהליך גם ללא שימוש בחזקות שונות מכח נטלי ההוכחה. עם זאת יש להדגיש שאפילו היה ספק בגרסת התובעת, הרי במקרה זה היה מקום לפנות להכרעה בהתאם לנטלי הוכחה. נטלי הוכחה הרובצים כאמור על כתפי הנתבעים.
4.2. חובת תשלום מכח ההסכם
תקופת השכירות, כפי שהוארכה, נקבעה עד ליום 20/5/2018. בניגוד להודעות ששלח אייל רובין – הרי תקופת השכירות אינה בגדר אופציה ואף אינה ניתנת לביטול. כשם שלתובעת לא הייתה
--- סוף עמוד 7 ---
זכות חוזית להפסיק את תקופת השכירות, כך גם לשוכרת, הנתבעת 2, לא הייתה כל זכות להפסיק את תקופת השכירות.
4.3. הסיבה לנטישת המושכר
אייל רובין התכוון לעזוב את החנות, בשל נימוקים כלכליים. מר רובין הצליח לאתר חנות אחרת, גדולה יותר וזולה יותר – והכל עוד לפני אירוע השריפה. להלן יובאו הנימוקים והאינדיקציות לכך שנטישת החנות הייתה מהלך מתוכנן, שמקורו "כלכלי", אם ניתן לקרוא להפרת הסכם כשיקול כלכלי גרידא. המקור הכלכלי לנטישה הוא הרצון להתחמק מתשלום דמי השכירות עד תום תקופת השכירות. לעניין זה אפנה לדברים הבאים: