(4) העתקת מקומות מגורים של קבוצות מתיישבים והעתקת אגודות שיתופיות התיישבותיות למקומות חלופיים, לפי הוראות חוק זה".
על-מנת להגשים מטרות נוספות אלה קבע החוק שורה ארוכה של הסדרים לפיצויים, למתן מענקים ולשיפוי. הסדרים אלה כוללים, בין היתר, הוראות בדבר פיצוי בשל בית המגורים; מענקים עבור הוצאות הובלה והתארגנות, דמי שכירות לאחר הפינוי; שיפוי על תשלום מס רכישה בשל רכישת דירת מגורים חלופית; מענק אישי בשל ותק. כנגד הסדרים אלה, כמו גם כנגד הסדרי הפיצוי האחרים הקבועים בחוק, העלו העותרים כאמור טענות רבות, אך לוז הטענות כולן הוא כי ההסדרים לסעיפיהם ולענפיהם השונים אינם מקנים למתיישבים המפונים פיצוי הולם עבור הפגיעה בזכויותיהם. פגיעה זו, כפי שכבר צוין, הינה "רב מערכתית". היא אינה מצטמצמת לפגיעה בזכויות הקנייניות בלבד. השלכותיה מתפרסות ונוגעות בזכויות יסוד נוספות של המפונים, ובהן כבודם כבני-אדם המבקשים להמשיך ולהתגורר במקום שבו בחרו ובמסגרת הקהילה שאליה הם משתייכים. בהיעדר פיצוי הולם בגין פגיעה זו, כך טוענים העותרים, עניין לנו בפגיעה במידה העולה על הנדרש, אשר אינה עומדת בתנאי פיסקת ההגבלה הקבועה בסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. יתרה מכך, החוק עצמו הצהיר והכריז בסעיף 1 כאמור כי אחת המטרות שלשמן נועד הינה הענקת "פיצויים הוגנים וראויים" לזכאים לכך על-פי החוק "בנסיבותיו המיוחדות של הענין". משאין
--- סוף עמוד 622 ---
בהסדרי הפיצוי שקבע החוק כדי להעמיד למפונים פיצוי הולם, נמצא המחוקק, כך טוענים העותרים, כמי שאינו "פורע את השטר שמשך" בסעיף המטרות של החוק.
197. בפרק זה תידונּה הטענות שהועלו בארבע מן העתירות (בג"ץ 2252/05; בג"ץ 4014/05; בג"ץ 3205/05; בג"ץ 3761/05) בעניין חוקתיותם של ההסדרים הקבועים בחוק לפיצוי בשל בית מגורים, לתשלומים נלווים ולמענק אישי. בטרם נפרט ונבחן את שלל הטענות שהעלו העותרים בעניינים אלה, מן הראוי להציג את ההסדרים הנ"ל, המפורטים בסימן א' ובסימן ב' שבפרק ה' לחוק.
(2) ההסדרים הקבועים בחוק
כללי
198. סימן א' לפרק ה' עניינו פיצוי בשל בית מגורים באזור מפונה, והוא קובע ארבעה מסלולי פיצוי שונים למי שהינו "בעל זכות בבית מגורים", כהגדרתו של מונח זה בסעיף 32 לחוק. נוסף על ארבעה מסלולי פיצוי אלה קובע החוק פיצוי גם ל"בעל זכות שכירות בדיור ציבורי", כהגדרתו של מונח זה בסעיף 38 לחוק. נקדים ונאמר כי בכל הנוגע לפיצוי הניתן לבעלי זכות שכירות בדיור ציבורי, לא עלו בעתירות טענות המעוררות, ולו לכאורה, קשיים חוקתיים. על-כן ראינו למקד את הדיון בארבעת מסלולי הפיצוי הנוגעים לבעלי זכויות בבתי מגורים, ולא נעסוק בהסדר הנוגע לפיצוי הניתן לבעלי זכות שכירות בדיור ציבורי. אשר לתשלומים הנלווים, אלה הוסדרו בסימן ב' לפרק ה' של החוק, שכותרתו "מענקים ושיפוי", ובו מפורטת שורה של תשלומים, החל במענק הוצאות הובלה והתארגנות, דרך מענק לדמי שכירות והלוואה עומדת להתיישבות וכלה בשיפוי עבור מס רכישה ששולם בגין רכישת דירת מגורים אחרת. תשלום נוסף המוסדר בסימן ב' הוא מענק אישי בשל ותק. מסלולי הפיצוי בשל בית מגורים וכן התשלומים הנלווים והמענק האישי שונים אלה מאלה בתנאי הזכאות, בדרך החישוב ובסכום המשתלם בגינם. אולם המכנה המשותף לכולם הוא בכך ש"היום הקובע" – י"ז בסיוון תשס"ד (6.6.2004) – הוא המועד הרלוונטי לבחינת תנאי הזכאות ולחישוב הסכום. תאריך זה, שנקבע בסעיף 2(א) לחוק כ"היום הקובע", הוא המועד שבו נתקבלה החלטת הממשלה בדבר תכנית ההתנתקות המתוקנת, ובאותה החלטה עצמה נקבע גם כי יום קבלתה יהא "היום הקובע" לעניין הזכות לפיצוי (ראו: סעיף 14(א) להחלטת הממשלה האמורה; פיסקה 143 לעיל).