--- סוף עמוד 677 ---
אפוא צורך להיכנס לפרטי המחלוקות בין המומחים, מחלוקות שנגעו כולן לעתירות בעניין אזור התעשייה ארז.
328. לא נעלמה מאתנו טענתו של העותר בבג"ץ 2703/05 שלפיה הוא לא העסיק פועלים פלסטינים. ייתכן, ולא נקבע מסמרות בעניין זה, שעסקו נפגע בנסיבות אלה מהמצב הביטחוני פחות מהעסקים אחרים באזור התעשייה ארז, אף שקונה מרצון היה מן הסתם מייחס משמעות למיקומו של העסק. המדינה ציינה בדיון בעל-פה כי ייתכן שמאפייניו של העסק שעותר זה מחזיק מצריכים דיון במסגרת הוועדה המיוחדת. העתירות שלפנינו עתירות חוקתיות הן בעיקרן, ואין זה נכון להכריע במסגרתן בנתונים הפרטניים של עסק זה או אחר. נדגיש כי לא כל העובדות או המסמכים הצריכים לעניין נמצאים לפנינו. מטעמים מובנים נימנע מהבעת דעה לגבי מה שראוי לקבוע בוועדה המיוחדת.
329. טענות בעניין הפיצוי העסקי מועלות גם במסגרת בג"ץ 2252/05. בעתירה זו לא תואר אף עסק אחד של מי מהעותרים (או של אחרים) שנפגע בפועל על-ידי מנגנוני החישוב שבחוק ליישום ההתנתקות. חלק מהעותרים הם בעלי נחלות, ולא צוין לגבי אף אחד מהם (לרבות עותרים נוספים שצירופם הותר) כי יש לו סוג אחר של עסק. עתירה זו אינה מעלה טענה קונקרטית בדבר בעל עסק זה או אחר שנפגע מחוק יישום ההתנתקות; אין איש הטוען כי כל ההערכות הנעשות בדרך של קירוב או רובן פועלות דווקא לרעתו.
330. עם זאת, וכפי שציינו, על דרך העיקרון, ואין אנו אומרים כי כך הוא לגבי עותר ספציפי או לגבי בעל עסק כלשהו, אפשר שהשימוש בנוסחאות שבחוק יגרום לבעל עסק מפונה לפיצוי-חסר גם במסגרת ההנחות המיטיבות שבחוק יישום ההתנתקות שעליהן עמדנו. לכן קובע החוק "שסתום ביטחון": הוועדה המיוחדת שהוקמה על-פיו. לפי הצעת ועדת זכאות, ועל-פי בקשת הזכאי, יכולה הוועדה המיוחדת להגדיל את הפיצוי לעסקים "במקרים יוצאי דופן" על-פי כללים שקבע שר המשפטים בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת ובתנאים שקבע (סעיף 68 לחוק). נראה כי המחוקק מכיר בכך שלא תמיד ה"מודלים" ייתנו פתרון צודק. וכך רשם פרופ' עדן בחוות-דעתו:
"19.7 בסופו של יום, יש להתייחס לחוק כאל מודל פוזיטיבי לקביעת סכום הפיצוי לעסקים, ולא כתיאוריה מדעית. ההבדל בין מודל פוזיטיבי לבין חוק מדעי, הוא שדי בדוגמא אחת שבה החוק המדעי אינו תקף, כדי
--- סוף עמוד 678 ---
להפריכו. לעומת זאת, מודל פוזיטיבי נבחן לפי יכולתו להתאים לרוב העסקים פיצוי הולם.