348. אחת ממטרותיו של חוק יישום ההתנתקות הינה "העתקת מקומות של קבוצות מתיישבים והעתקת אגודות שיתופיות התיישבותיות למקומות חלופיים, לפי הוראות חוק זה" (סעיף 1(4)). בהתאם לכך קבע החוק שתי הוראות המאפשרות למדינה להקצות למתיישבים, ובכלל זאת לחקלאים שביניהם, נחלות חלופיות: זו הקבועה בסעיף 85 לחוק (באשר להעתקה קהילתית של קבוצת מתיישבים או אגודה שיתופית), וזו הקבועה בסעיף 3(ד) לתוספת השניה (לעניין הקצאת נחלה חלופית באזור עדיפות א' בנגב או בגליל). לדעתנו, בהתחשב בעובדה כי מנגנון הפיצוי שאומץ בחוק, על כל חלקיו, הוא של פיצוי כספי – להבדיל מפיצוי בעין – מצויה קביעת שתי חלופות אלה ב"מרחב המידתיות" הנתון לשיקול-דעתו של המחוקק, ואין בה כדי להצדיק התערבות בחקיקה.
--- סוף עמוד 686 ---
349. מרבית טענותיהם של העותרים-החקלאים בקשר לאפשרות שתוקצה להם קרקע חלופית הינן למעשה טענות הנוגעות לאופן יישומן – להבדיל משאלת חוקתיותן – של שתי ההוראות האמורות. הסכמי ההעתקה שאליהם רשאית המינהלה להגיע עם המתיישבים בתנאים הקבועים בסעיף 85 לחוק, נוגעים לשאלת ביצועו של סעיף זה. בדומה, אף הטענות שהעלו העותרים בקשר לאפשרות הפעלתו של סעיף 3(ד) לתוספת השניה, נוגעות להיקף הצעדים שנקטה המדינה עד כה כדי לקדם את נושא הקצאת הנחלות החלופיות לפי הוראה זו, ולא לעצם המנגנון שנקבע בה. ואולם אנו סבורים כי לא ניתן להכריע בטענות "יישום" אלה במסגרת העתירה דנן. טעם הדבר הוא שהתשתית העובדתית לבחינתן איננה ברורה, לעת הזו, די הצורך. מן הטיעונים שהועלו לפנינו – הן מצדם של העותרים הן מטעמה של המדינה – לא הוברר מדוע כשלו המגעים בין העותרים לבין המינהלה בעניין הקצאת הקרקעות השונות שהוצעו להם, ומדוע "נפסלו" – ועל-ידי מי – חלקות שונות שנדונו במסגרת המגעים האמורים. מתגובת המדינה גם לא ברור מי היו הצדדים האחרים למגעים השונים שנוהלו. בין כך ובין כך, מתגובת המדינה – כמו גם מהשלמת הטיעון שהוגשה על-ידיה – עולה כי ננקטים על-ידיה צעדים לקידום נושא הקצאת הנחלות החלופיות לחקלאים. אם כן, ייתכן שיימצא בטווח הנראה לעין פתרון למצוקתם של העותרים, וחששם כי לא יוכלו להמשיך ולעסוק במקצועם יתבדה. בהשלמת הטיעון השנייה שהוגשה מטעמה הפנתה המדינה לאתר האינטרנט של המינהלה, ואכן כמה ימים לאחר מכן פורסם באתר מאגר נחלות באזור עדיפות לאומית א' בגליל ובנגב. לא למותר לציין שאף העותרים עצמם עשויים לרכוש בפרק זמן זה, באופן עצמאי, נחלה חלופית בכספי הפיצויים שיוענקו להם. עתירתם, הנוגעת ליישום החוק, היא אפוא עתירה מוקדמת. לאור זאת נראה לנו כי יש לדחות את הטענות החוקתיות שבפי העותרים-החקלאים תוך שמירת זכותם לעתור לבית-המשפט בעתיד, במידת הצורך, בעניין הסכמי העתקה (או סירוב סופי לערוך הסכמים כאלה), או בנושא הקצאתן של נחלות חלופיות (בהתאם לסעיף 3(ד) לתוספת השניה) כשהדברים אכן יגיעו לכלל גיבוש.