--- סוף עמוד 690 ---
במציאות התעסוקתית דהיום. כך, הגבלת דמי ההסתגלות לתקופה שבין חודש אחד לשישה חודשים מעמידה את הסכום על רף נמוך מדי. תוצאה דומה נובעת מהצבת התקרה של כפל השכר הממוצע במשק. טענה נוספת לגבי דמי ההסתגלות היא כי אין לתחום את מניין הוותק ב"היום הקובע". אשר לגמול הפרישה הועלתה הטענה כי יש להוריד את רף הזכאות ולהעמידו על גיל 50 שנים. טענה נוספת היא שנוכחות המתיישבים באזור המיועד לפינוי היא פועל יוצא של מדיניות ממשלות ישראל; הן שעודדו את המתיישבים לאייש את חבל עזה ואת צפון השומרון, הן שהבטיחו כי המצב יישאר כמות שהוא, וכי אזורים אלה לא יפונו (למצער כל עוד אין הסדר קבע עם הרשות הפלסטינית). עתה מופרות ההבטחות, וזהו מהלך רשלני הגורם נזק למתיישבים. יש אפוא ליתן למתיישבים פיצוי מלא על כך, ובכלל זה על "אובדן יכולת ההשתכרות". עוד נטען כי ההסדר הקבוע בחוק אינו עולה בקנה אחד עם עקרון הצדק החלוקתי, והוא מפלה לרעה את העובדים אל מול עובדי המדינה; לגבי אלה האחרונים, כך נטען, הושגו בזמנים שונים (למשל בתקופת פינוי סיני) הסדרים עדיפים, וכמו כן המדינה חותרת לשיבוץ מחדש שלהם במקום עבודה חלופי. הפליה נוספת, לפי הנטען, היא אל מול ההטבות שקיבלו סקטורים שונים במסגרת הליכי הפרטה. טענות במישור אחר נשמעו מנקודת המבט של המעבידים. אלה הלינו על שהמדינה אינה נושאת בתשלום פיצויי הפיטורין לעובדים ועל הפליה בין עובדים תושבי השטח המפונה לבין עובדים שאינם תושבי השטח המפונה.
(3) בחינת הסדרי הפיצוי לעובדים
359. טענות העותרים בעניין הפיצויים לעובדים אינן מקימות עילה להתערבות בהסדר שנקבע בחוק, למעט כאמור בעניין "השנה האבודה". נקדים ונאמר כי הטענה הכללית באשר לפרק הזמן הקצר שנקצב ליישום ההתנתקות תידון בהרחבה בהמשך, ולא נקדים את המאוחר. עם זאת נדגיש כי הסדרים שונים שנקבעו בחוק, ובכלל זה ההסדר בנוגע לדמי ההסתגלות, תכליתם היא לצמצם את הפגיעה הטמונה ביישום המהיר של תהליך ההתנתקות. יש בהם, בהסדרים אלה, כדי ליתן "אורך נשימה" נוסף למתיישבים ולמתן את השלכות הפינוי והמעבר לסביבת מגורים ועבודה אחרת.
360. כאמור, אין מחלוקת כי יישום תכנית ההתנתקות צפוי להביא לכך שעובדים יאבדו את מקום עבודתם הנוכחי – בין שמקום העבודה מצוי בשטח המיועד לפינוי ובין שלא. כפי שכבר צוין, הואיל ופגיעה זו – והמנגנונים שנועדו למתנה – מעוגנת בחוק, הרי שעל-מנת לפתוח פתח לביקורת שיפוטית על החוק נדרשים העותרים כשלב ראשון בהליך הבחינה החוקתי להצביע על פגיעה בזכות חוקתית המעוגנת בחוקי היסוד בדבר