--- סוף עמוד 691 ---
זכויות האדם ומוגנת בהם. העותרים טוענים במסגרת העתירות השונות לפגיעה בשורה של זכויות חוקתיות. עמדנו על כך שזכויות האדם הקבועות בחוקי היסוד חלות על המתיישבים הישראלים בשטח המפונה (ראו פיסקה 80 לעיל). עמדנו גם על כך שחוק יישום ההתנתקות פוגע בזכויות אדם שבחוק היסוד – כבוד האדם, החירות, הקניין וחופש העיסוק. עם זאת מתעוררת השאלה אם ניתן להחיל את ההגנה החוקתית גם לעניין הזכות למקום העבודה ולפיצוי בגין אובדן מקום עבודה. כך למשל שאלה היא אם הזכות החוקתית לחופש עיסוק כוללת גם את זכותו של העובד להיות מועסק, להבדיל מהזכות להעסיק או שלא להעסיק (לדעה השוללת את הכללת הזכות לעבוד והזכות שלא להיות מפוטר במסגרת חופש העיסוק ראו א' ברק "החוקה הכלכלית של ישראל" [266]). בענייננו לא לובנה שאלה זו לא בטענות העותרים ואף לא בטענות המדינה. המדינה אינה מבקשת לייחד את עניינם של העובדים מעניינים אחרים בכל הקשור להיקף הפריסה של הזכויות המוגנות בחוקי היסוד. נכונים אנו אפוא להניח כי החוק פוגע בזכויות חוקתיות מוגנות של העובדים ככאלה, וכי לפיכך מתקיים התנאי המקדמי לקיום בחינה חוקתית של ההסדר הקבוע בסימן ג' בפרק ה'. כך נניח גם לגבי הפגיעה בקניינם של העובדים ואולי אף לעניין הפגיעה בכבוד האדם.
361. המדינה גורסת כי היא אינה מחויבת לפצות עובדים הנפגעים ממימוש מדיניות ממשלתית באורח עקיף. אין לנו צורך להרחיב באשר לטענה זו, שכן חרף הטענה קבע המחוקק – בהיותו מודע לקושי הכרוך באובדן מקומות עבודה של ציבור גדול – הסדר מפורט, שתכליתו מתן סיוע לעובדים בתקופת הביניים שעד למציאת מקום עבודה חלופי. זאת ועוד, מקום שבו ההנחה היא כי מקום עבודה כזה עלול שלא להימצא עקב גילו המאוחר של העובד נקבע בחוק מנגנון של גמול פרישה עד לגיל הפרישה. טענות העותרים כנגד הסדר זה מכוונות בעיקר כנגד המודדים לקביעת הפיצוי וכנגד מעמדם של העובדים לעומת מעמדם של עובדי מדינה וסקטורים נוספים.
362. הטענות בנוגע לאמות המידה שנקבעו בחוק התוחמות את הזכאות לפיצוי עניינן בעיקר מידתיותו של ההסדר הקבוע בחוק. מבחני המשנה המרכיבים את רכיב המידתיות שבפיסקת ההגבלה תוארו לעיל (ראו פיסקאות 67-66 לעיל). אין ספק שסימן ג' בפרק ה' תכליתו להיטיב עם העובדים ולהגן על זכויותיהם על-מנת למזער את הפגיעה הכרוכה בפינוי. סימן זה אכן מקנה לעובדים-המתיישבים זכויות שהן מעבר לזכויות העומדות ברגיל למי שאיבד את מקום עבודתו אף אם אירע הדבר עקב יישום מדיניות ממשלתית זו או אחרת. אלא שהעותרים טוענים כי ההסדר אינו עושה די. לשיטתם, ניתן וראוי להעניק להם זכויות נרחבות יותר. רק כך לדעתם יהא ההסדר הוגן ומידתי. ודוק, יש מבין העותרים הגורסים כי עומדות להם עילות חוזיות ונזיקיות מול