--- סוף עמוד 692 ---
המדינה. לדעתם, תעמוד להם הזכות להגיש בעניין זה תביעות נפרדות. במסגרת העתירות שבפנינו, עלינו לבחון אם נפל פגם חוקתי בהסדר המיוחד הקבוע בחוק יישום ההתנתקות. בעיקרו של דבר, העותרים אינם מציעים בהקשר זה הסדר חלופי שונה במהותו, אלא מבקשים הם להרים את רף הזכאות בדרך של הגדלת תקופת הזכאות וביטול תקרת השכר (בהקשר של דמי ההסתגלות) ובדרך של הורדת גיל הזכאות וקיצור תקופת הוותק (בהקשר של גמול הפרישה). במילים אחרות, העותרים מבקשים להסיט את גבול הזכאות ולהעמידו במקום אחר מזה שהמחוקק בחר בו.
363. למותר לציין כי בכגון דא מסור למחוקק שיקול-דעת רחב ביותר, בייחוד לאור העובדה שההסדר הינו בעל מאפיינים מדיניים, סוציאליים, כלכליים ואחרים. השאלה שבית-המשפט נדרש לה איננה מהו הפתרון האופטימלי שהיה ניתן לקבוע במסגרת החוק – ממילא זוהי שאלה צופה פני עתיד, שלרוב קשה ואף בלתי אפשרי להשיב לה. השאלה היחידה היא אם ההסדר סוטה מאמות המידה החוקתיות, או שמא מצוי הוא בתוך מיתחם החוקתיות הרחב המוקנה למחוקק, בכלל, ובסוגיות כגון אלה שבפנינו, בפרט. אכן, למחוקק נתון "מרחב תמרון חקיקתי", שרק סטייה משמעותית וברורה ממנו תצדיק את התערבותו של בית-המשפט.
364. לא מצאנו בטענות העותרים עילה מספקת לקבוע כי ההסדר כפי שנקבע על-ידי הרשות המחוקקת לאחר בדיקות רבות, לאחר דיונים, שינויים ותיקונים, מחייב התערבות של בית-המשפט בדרך של שינוי המודדים שנקבעו. במקרה זה אין מקום לכך שבית-המשפט יקבע מודדים אחרים מאלה שקבע המחוקק – כך באשר למספר חודשי הזכאות לדמי הסתגלות ולתקרת סכום הזכאות, וכך באשר לגיל שבו קמה זכאות לגמול פרישה וליתר התנאים בהקשר זה. נשוב ונזכיר כי ההסדר הקבוע בחוק אינו עומד לבדו. הוא מתווסף לזכויות המוקנות לעובדים לפי הדין הכללי. אף המדינה עומדת על כך שהכלים הקיימים בדין למתן הכנסה חלופית בתקופת אבטלה – קרי פיצויי פיטורין ודמי אבטלה – נותרים על כנם, ומכל מקום מסקנה זו אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת עתה, משנקבע כי סעיף "ייחוד העילה" אינו יכול לעמוד.
365. הנה-כי-כן, בצד הדין הכללי מקנה חוק יישום ההתנתקות למתיישבים שיאבדו את מקום עבודתם כר סוציאלי רחב יותר על-מנת להקל על השתלבותם בשוק העבודה. לגבי עובדים בגיל מבוגר יותר הוכר הצורך בסיוע משמעותי יותר, וצורך זה בא לידי ביטוי הן בתקופת הזכאות לדמי ההסתגלות – לעובדים שגילם למעלה מ-50 שנים – הן בגמול הפרישה – לעובדים שגילם למעלה מ-55 שנים (יצוין כי בהצעת החוק נקבע שהגיל המקנה זכאות לגמול פרישה הוא 57 שנים, אך כאמור, בחוק שהתקבל הועמד