420. נסכים כמובן כי זכותו של היחיד להשמיע טענותיו לפני הרשות בטרם תתקבל החלטה העלולה לפגוע בו – זכות נעלה היא; זכות היא שיסודה בהגינות הנדרשת ביחסי אנוש, והיא עמנו מקדמת דנא. עמד על כך בית-המשפט כבר לפני שנים ארוכות בפרשת ברמן [125], וכה היו (בין השאר) דבריו של השופט זילברג (שם, בעמ' 1506, 1508):
"רעיון זה [הרעיון של מתן הזדמנות להשמעת טענות] אינו אלא עקרון 'הצדק הטבעי' של האזנה לשני הצדדים...
...
...מקור העקרון של שמיעת הנפגע העתיד לפני היפגעו – בדברי הקדוש-ברוך-הוא אל אדם הראשון לפני גרשו אותו מגן עדן (בראשית, פרק ג', פסוקים ט', י"א)...
...
המשתזר ועולה מכל האמור, כי לפי הכלל הנקוט במשפט המקובל זה מאות בשנים, לא יורשה גוף אדמיניסטרטיבי – ואפילו אדמיניסטרטיבי טהור (לא מעין-שיפוטי) – לפגוע באזרח פגיעת גוף, רכוש, מקצוע, מעמד וכיוצא בזה, אלא אם-כן ניתנה לנפגע הזדמנות הוגנת להשמעת הגנתו בפני
--- סוף עמוד 719 ---
הפגיעה העתידה. היקף החובה וצורת ההזדמנות תלויים יהיו, כמובן, במסיבות הקונקרטיות של הענין הנדון".
(ראו עוד למשל: בג"ץ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום [167], בעמ' 638-637; פרשת זקס [129], בעמ' 703; בג"ץ 654/78 גינגולד נ' בית הדין הארצי לעבודה [168], בעמ' 655; ראו עוד, בעיקר, דבריו של פרופ' זמיר בספרו הנ"ל (כרך ב) [231], בעמ' 793 ואילך).
421. אלא שהזכות להשמיע טענות, ככל זכות אחרת במשפט, אף-היא אין היא זכות מוחלטת ונעדרת סייגים; זכות יחסית היא, זכות היא המוגבלת בחריגים ובאינטרסים הנוגדים אותה, ואין היא תופשת בכל מקרה ומקרה לכל אורכה ורוחבה. היקפה של זכות הטיעון "...תלוי בכך מהי מטרתו של הדיון, ומהו מעמדו של בעל הרשות; הדבר אינו ניתן להגדרה כוללת וממצה..." (בג"ץ 185/64 פלוני נ' שר הבריאות [169], בעמ' 126), ויש שהאזרח לא יישמע גם-אם עלולה ההחלטה לפגוע בזכויותיו (שם, בעמ' 127). עמד על כך השופט אשר בבג"ץ 555/77 בבצ'וק נ' הבורסה לניירות-ערך בע"מ (להלן – פרשת בבצ'וק [170]), בעמ' 381, באומרו דברים אלה:
"...היקף חובה זו [חובת השמיעה] והפעלתה תלויים בסוג ההליך המינהלי – מעין-שיפוטי... העקרון הנ"ל 'אין כוחו יפה לגבי כל הליך והליך; פעמים אין הוא מחייב את המינהל אפילו עלול ההליך להביא לפגיעה בזכותו של אדם'. הדברים הנ"ל נאמרו בקשר לדיוני ועדת חקירה שדנה במיוחד בענינו של העותר וקל וחומר שהם חלים על קבלת החלטות מינהליות שאינן מכוונות נגד העותר המסויים בלבד או אפילו נגד סוג האנשים שאליהם שייך העותר".