476. ההסדר הבלתי חוקתי לעניין השומה הפרטנית שבפיצוי בשל בית מגורים מוצא ביטויו בסעיף 37 לחוק יישום ההתנתקות. הוראה זו קובעת:
"שומה פרטנית
37. (א) אלה זכאים לשומה פרטנית:
(1) זכאי כאמור בסעיפים 35 או 36, שהודיע למינהלה כאמור בסעיף קטן (ג) כי במקום הפיצוי לפי הסעיפים האמורים, הוא מעוניין בשומה פרטנית;
(2) (א) בעל זכות בבית מגורים שביום תחילתו של חוק זה בנייתו טרם הושלמה, ובלבד שביום הקובע היה בידו היתר לבניית אותו בית מגורים; הושלמה הבניה כאמור עד ליום תחילתו של חוק זה, יהיה זכאי לפי סעיף 35.
--- סוף עמוד 745 ---
(ב) הוראות פסקה (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תוספת בניה לבית מגורים של בעל זכות בבית מגורים, ובלבד שנתמלאו התנאים המפורטים בפסקה האמורה.
(ב) שומה פרטנית תיערך בידי השמאי הממשלתי הראשי בהתאם להוראות סעיף 4 בתוספת השניה.
(ג) הזכאי לשומה פרטנית לפי סעיף קטן (א)(1) יודיע למינהלה, לא יאוחר מתום 60 ימים מיום מתן צו לפי סעיף 22(א), כי הוא מעוניין בשומה פרטנית.
(ד) זכאי לפיצוי לפי שומה פרטנית לפי סעיף זה יאפשר לשמאי הממשלתי הראשי להיכנס לבית המגורים או לאתר הבניה, לפי הענין, וימסור לו את כל המידע והמסמכים הנוגעים לענין, ככל שיידרש לדעת השמאי לצורך עריכת השומה; לא פעל כאמור, יחולו לגביו הוראות סעיף 15(ח).
(ה) מי שבחר בפיצוי לפי שומה פרטנית אינו רשאי לחזור בו מבחירתו".
כפי שראינו, הוראת סעיף 37(ה) אינה חוקתית. אנו מבטלים אותה. ביטול זה משפיע גם על הוראת סעיף 37(ג). מרבית הישראלים המפונים חששו לבקש שומה פרטנית, בין השאר משום שהיה בכך כדי לשלול מהם את הזכאות לפי מסלול א' ומסלול ב'. במצב דברים זה מן הראוי לדחות את מועד ההודעה ל-30 יום מיום מתן פסק-דיננו.
477. ההסדר הבלתי חוקתי לעניין גיל הזכאות למענק אישי בשל ותק מופיע בסעיף 46 לחוק יישום ההתנתקות, שזו לשונו:
"מענק אישי בשל ותק
46. ישראלי שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף
44(א)(2) וכן תנאים אלה:
(1) ביום הקובע מלאו לו 21 שנים לפחות;
(2) מרכז חייו היה ביישוב מפונה במשך שלוש שנים רצופות לפחות בתכוף לפני היום הקובע,
זכאי למענק בסכום של 4,800 שקלים חדשים לכל שנה מהשנים שבתכוף לפני היום הקובע, החל ביום הגיעו לגיל 21, שבהן מרכז חייו היה ברציפות ביישוב מפונה; לגבי חלק משנה כאמור יהיה זכאי לחלק יחסי מהסכום האמור".
--- סוף עמוד 746 ---
אי-החוקתיות לעניין גיל הזכאות מצויה בהוראת סעיף 46(1) ובפיסקה האחרונה של סעיף 46. אנו מצהירים על בטלותו של סעיף 46(1) ועל בטלות הדיבור "החל ביום הגיעו לגיל 21" בפיסקה האחרונה של סעיף 46.