המשיבים, מצדם, סבורים כי אין כל חובה לחוקק חוק בדרך של משאל עם או תוך התאמה למצע מפלגתו של ראש-הממשלה, והם מפנים להלכה שיצאה מלפני בית-משפט זה, שעל-פיה אין ראש-הממשלה כבול בקווי היסוד של ממשלתו (בג"ץ 5261/04 להלן – פרשת פוקס [63])).
טענות אלו מחייבות בחינה בשני מישורים: הראשון, מישור היחסים שבין הבוחרים לסיעה הפרלמנטרית מטעם המפלגה שבה בחרו; השני, מישור היחסים שבין המפלגה לסיעה הפרלמנטרית. אדון בנושאים אלו כסדרם.
למהות הקשר בין נציגי המפלגה לבוחריה
20. שיטת המשטר הנוהגת בישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית. היא מבוססת, בין השאר, על התפיסה שלפיה רעיונות כלכליים, מדיניים וחברתיים שונים מקודמים בידי מפלגות, ואלו האחרונות מתחרות על אמונם של הבוחרים. "מפלגה", כך מורה בסעיף 1 חוק המפלגות, תשנ"ב-1992, הינה "חבר בני-אדם שהתאגדו כדי לקדם בדרך חוקית מטרות מדיניות או חברתיות ולהביא לייצוגם בכנסת על ידי נבחרים"; תכליתה של המפלגה בחברה דמוקרטית הינה אפוא לאפשר לפרטים, בני החברה ובנותיה, לחבור יחדיו כדי לבטא את רעיונותיהם החברתיים, המדיניים והכלכליים ולפעול למימושם; היא "...המכשיר החוקתי, אשר באמצעותו מתגבש הרצון הפוליטי של אזרחי המדינה" (בג"ץ 1601/90 שליט נ' פרס (להלן – פרשת שליט [195]), בעמ' 363).
--- סוף עמוד 781 ---
זאת ועוד, המפלגות הפוליטיות הינן כלי רב חשיבות להגשמתן של זכויות יסוד בחברה דמוקרטית; "...הזכות להתמודד בבחירות היא זכות יסוד מדינית, אשר בה באים לידי ביטוי רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות, ומכאן כי זכות זו היא מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית" (הנשיא שמגר בע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה [196], בעמ' 264); הן מאפשרות לבני החברה ליטול חלק בעיצוב דמותה; קיומן מבטיח פלורליזם רעיוני ומאפשר ניהולו של שיח פוליטי אמיתי לעומת זה ה"מוכתב מלמעלה".
על אודות חופש הפעולה המפלגתי
21. בזוכרנו את התכליות שמפלגות בחברה דמוקרטית משרתות נדע כי נקודת המוצא הנורמטיבית חייבת להניח, כנתון יסודי, כי למפלגה חופש פעולה נרחב. אכן, "חיים דמוקרטיים מחייבים... פעולה פוליטית-מפלגתית חופשית כחלק מהותי מהם..." (פרשת ולנר [83], בעמ' 782); על הסיעה הפרלמנטרית ועל המפלגה הפוליטית ליהנות מ"חופש חוקתי נרחב" (המשנה לנשיא ברק בפרשת ולנר [83], בעמ' 803); משטרנו הדמוקרטי מכיר בחופש הפעולה והתמרון הרחבים הנתונים לסיעות פרלמנטריות. לחופש זה שני היבטים: הראשון עניינו בחופש הפעולה הנתון למפלגה ביחסיה עם השלטון. עמד על כך המשנה לנשיא ברק, בציינו כי: