"לפי השיטה הנוהגת אצלנו, חבר הכנסת נבחר במסגרת רשימה המתחרה בבחירות. האזרח המצביע נותן קולו לרשימה ולא לחבר הכנסת הבודד. דיני הבחירות שלנו אינם מבטאים מגמה להעניק לחבר הכנסת שנבחר מעמד פוליטי-פרלמנטרי מנותק מסיעתו. לאור שיטת הבחירות, נוצרת ההנחה הסבירה כי אלמלא הכללתו של חבר הכנסת ברשימה פלונית לא היה נבחר. אין בשיטת הבחירות שלנו משום הבעת אמון אישית במועמד פלוני (פרט אולי במי שעומד בראש הרשימה)" (בג"ץ 4031/94 הנ"ל [84], בעמ' 23).
הנה-כי-כן, חבר-הכנסת חב בחובת אמון כפולה: הוא חב בחובת אמון "ציבורית", הנובעת מהיותו נושאו של תפקיד ציבורי. בה בעת הוא חב בחובת אמון כלפי בוחריו, הנובעת מהעובדה שביסוד בחירתו – במסגרת רשימה מפלגתית – גלומה הציפייה הלגיטימית של בוחריו כי יעשה כמיטבו לקידום הרעיונות וקווי היסוד הפוליטיים שאותם חרתה מפלגתו על דגלה והתחייבה לפעול לקידומם. מה טיבו של האיזון הנדרש בין חובות אלו? כלום חייב נציג מפלגה לפעול מתוך חובת אמון מפלגתית גם מקום שסבור הוא כי אין הדבר עולה בקנה אחד עם חובת האמון שבה הוא חב כלפי הציבור? לשון אחר, כי טובת הציבור מחייבת זניחת עמדתה הערכית של המפלגה?
סבורני כי משעה שהכרנו בחובת האמון הכפולה שבה חב חבר-הכנסת, כי אז המסקנה היא שהאופן שבו עליו לפעול תחילתו וסופו באיזון בין חובתו ה"ציבורית" לחובתו ה"ייצוגית". מטבע הדברים, איזון זה הוא דינמי. דינו להשתנות מעת לעת, על-פי הנסיבות, צורכי השעה והאופן שבו מפורש הדיבור "טובת הציבור" – מושג רב-
--- סוף עמוד 787 ---
משמעי כשלעצמו – בכל נקודת זמן. נוסף על כך, במסגרת איזון זה יש להביא בחשבון את מידת הסטייה מכל אחת מחובות האמון העשויה להיות כרוכה בכל פעולה של חבר-הכנסת, ואת המשמעות הנודעת לסטייה זו בנסיבות העניין. הרי ברי שסטייה קלה מהחובה כלפי הבוחרים, הכורכת בתוכה פגיעה חמורה בטובת הציבור, אינה מחייבת שמירת אמונים לעקרונות היסוד המפלגתיים.
דעתי היא כי האיזון בענייננו נוטה באורח ברור לכיוון חובת האמון כלפי הבוחרים. כפי שיובהר בהמשך, התכלית העומדת בבסיס החקיקה בדבר תכנית ההתנתקות אינה אלא תכלית ספקולטיבית. מידת נחיצותה של תכנית זו מוטלת בספק, ותרומתה מוטלת בספק גדול אף יותר. זאת, בעוד מן העבר השני, תמיכה בתכנית מהווה סטייה בוטה מעקרונות היסוד ומעמדותיה הערכיות והאידאולוגיות של המפלגה. במצב דברים זה – כך על דרך הכלל – יש להעדיף את חובת הנאמנות כלפי הבוחרים.