אעיר עוד זאת: בהפרידי בין הדיבור "חובת נאמנות כלפי הבוחרים" לבין "חובת הנאמנות כלפי הציבור" גלומה הנחה כאילו נפרדות הן השתיים, ואולי אף זרות הן זו לזו, ולא היא. חובת אמון כלפי הבוחרים נותנת ביטוי לחובה האמון הציבורית הכללית, באשר היעדר נאמנות כלפי בוחרים עלולה לפגוע, בסופם של דברים, אף בחובת הנאמנות כלפי הציבור כולו. חובת הנאמנות כלפי הבוחר אינה אלא ביטוי לציפייתו הלגיטימית של זה האחרון – ותהא המפלגה שלה נתן את קולו אשר תהא – להשפיע על סדר היום הפוליטי ולעצב את דמותו באמצעות נציגיו. ציפייה זו משותפת היא לכל אזרח ואזרח, והיא העומדת בבסיסו של המשטר הדמוקרטי-ייצוגי. במובן זה, ייצוג שאינו לפי רצון הבוחרים חותר תחת עקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית – ובראשם עקרון הייצוגיות (השוו בג"ץ 142/89 תנועת לאו"ר – לב אחד ורוח חדשה נ' יושב-ראש הכנסת [200], בעמ' 553). הנה-כי-כן, אף טובת הציבור וחובת הנאמנות כלפיו מחייבת, ככלל, נאמנות כלפי הבוחרים.
חובת אמון ביחסים שבין מפלגה לסיעה פרלמנטרית
24. חובת האמון הכללית שבה חבה מפלגה כלפי בוחריה חלה, בבחינת קל וחומר, ביחסים שבין המפלגה לסיעה הפרלמנטרית הפועלת מטעמה. כאמור, הקשר שבין מפלגה לבוחריה אינו קשר של שליחות. אני סבור כי כך הוא גם באשר לקשר בין מפלגה לסיעה פרלמנטרית. ואולם אין משתמע מדברים אלה כלל ועיקר כי חבר הסיעה אינו קשור במפלגתו, וכי הוא פטור מחובתו ליתן ביטוי לעמדותיה, עמדות שאותן נטל
--- סוף עמוד 788 ---
על עצמו לקדם במסגרת פעילותו כנציגה. אכן, ההנחה כי חבר הסיעה יפעל לקידומם וליישומם של העקרונות שאותם חרתה על דגלה עת תרה אחר אמון הבוחר, הינה הנחה טבעית, כמו מובנת מאליה, הנובעת ממהותו של המשטר הדמוקרטי.
סיעה פרלמנטרית הינה "זרועה המבצעת" של המפלגה; היא המכשיר שבאמצעותו מיוצגות עמדותיה של המפלגה בבית הנבחרים; למפלגה ציפייה לגיטימית – ואולי אף יותר מכך – כי נציגיה ישמרו אמונים לעמדותיה. יכול שציפייה זו תמצא ביטויה בחוקת המפלגה. כך למשל תקנון מפלגת "הליכוד" קובע כי "הסיעה תייצג את התנועה בכנסת ברוח עקרונותיה של התנועה, ובהתחשב בהחלטות מוסדותיה המוסמכים, ותפעל בכל עניין הקשור לפעולתה ולסמכויותיה של הכנסת" (סעיף 138(ד) לתקנון מפלגת "הליכוד"). בהינתן אלו ברי כי חובת האמון שחבה סיעה פרלמנטרית כלפי מפלגתה הינה קונקרטית וממשית. הגשמת מטרותיה של המפלגה והבעת נאמנות לעמדותיה מבטאות אף את העיקרון בדבר דמוקרטיה פנים-מפלגתית.