--- סוף עמוד 565 ---
ההתנתקות – הוא ביטוי להיבט זה של הדמוקרטיה הישראלית. אמת, במדינות דמוקרטיות שונות מקובל המוסד של משאל עם. הוא ביטוי לדמוקרטיה ישירה בעניינים מסוימים הנראים לאותה חברה כראויים לפנייה ישירה לעם. ידועים משאלי העם הנוהגים בשווייץ ובמדינות אחרות (ראו: K.W. Kobach The Referendum: Direct Democracy in Switzerland [273]; G.A. Fossedal Direct Democracy in Switzerland [274]). אמנם, מוסד זה הוכר בחקיקה בישראל באופן חלקי, אולם טרם הופעל הלכה למעשה (ראו חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל)). במקרה שבפנינו אין חובה בחוק – או בחוק יסוד – לערוך משאל עם דווקא תוך איסור לפעול באמצעות חקיקה של הכנסת. בהנחה שניתן לערוך בישראל משאל עם בנסיבות מסוימות – ובלי להביע בעניין זה ובחוקתיותו כל עמדה – הרי שהיעדרו של מוסד זה של משאל העם מן ההליכים הקשורים בעניין ההתנתקות ואי-שימוש בו לעניין יישום תכנית ההתנתקות אינם פוגעים בערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל, ובוודאי שאינם גורר אחריהם אי-חוקתיות החוק. לכל היותר ניתן לטעון כי בידי הכנסת היו כמה אפשרויות, כולן דמוקרטיות, להגשמת רצון העם הריבון. בבחירה בנסיבות העניין בחקיקה דווקא, ולא בעריכת משאל עם, אין משום פגיעה בערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, וממילא אין כדי לפגום בחוקתיות החוק שנתקבל.
92. נטען בפנינו כי חוק יישום ההתנתקות אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, משום שראש-הממשלה פעל בניגוד למצע מפלגתו ובניגוד למשאל שנערך בין חברי הליכוד. אין בידנו לקבל טענות אלו. אכן, שאלה היא עד כמה כבול חבר-הכנסת, לרבות ראש-הממשלה, להבטחות שנתן לבוחריו במצע המפלגה ולעמדותיה של המפלגה שמכוחה נבחר הוא, עמדות שיכולות אולי למצוא ביטוי בנסיבות מסוימות במשאל פנימי בין חברי המפלגה (ראו למשל: בג"ץ 5364/94 ולנר נ' יושב-ראש מפלגת העבודה הישראלית [83], בעמ' 797, 805-804, 822-821; בג"ץ 4031/94 ארגון "בצדק" נ' ראש ממשלת ישראל [84], בעמ' 55; פרשת פוקס [63]; כן ראו י' מרזל המעמד החוקתי של מפלגות פוליטיות [233], בעמ' 144-136, 325-322). שאלה זו על מורכבותה אינה דורשת הכרעה בנסיבות המקרה שבפנינו, וניתן להשאירה בצריך עיון. הטעם לכך הוא כי השאלה שבפנינו אינה אם סטה ראש-הממשלה מקו מפלגתי זה או אחר. גם אם נניח כי אכן כך נעשה במקרה זה – ואין אנו מביעים בכך כל עמדה לגופו של עניין – הרי שהשאלה שבפנינו היא אך אם יש בסטייה מעין זו מן הקו המפלגתי ומהמצע כדי להביא לאי-חוקתיותו של החוק בהיותו מנוגד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. התשובה לכך היא בשלילה. ענייננו הוא בחוק של הכנסת שנתקבל על-ידי חברי-הכנסת, ולא בפעולה של מפלגה זו או אחרת. החוק נתקבל על-ידי חברי-כנסת מסיעות שונות המייצגות מפלגות שונות. אין לקשור בין יחסי ראש-הממשלה,