113. הרובד השלישי של טיעוני העותרים עניינו התנהלות הממשלה ועובדיה בכל הנוגע לטיפול בעניינם של הישראלים המפונים. טיעונים אלה אינם נוגעים לחוקתיותו של חוק יישום ההתנתקות. עניינם בחוקיות פעולות מינהל שונות. כפי שנראה בהמשך (ראו פיסקאות 460-459 להלן), לא מצאנו כל אי-חוקיות בעניינים אלה.
מבחן המשנה השלישי: מידתיות "במובן הצר"
114. מבחן משנה זה מחייב קיומו של איזון ראוי בין הגשמת מטרת החוק לבין האמצעי שהוא נוקט. העותרים טוענים כי הנזק הנגרם לישראלים המפונים הוא כה כבד
--- סוף עמוד 577 ---
עד שאין כל יחס ראוי בין נזק זה לבין הגשמתן של התכליות המונחות ביסוד חוק יישום ההתנתקות. אכן, נזקם של העותרים הוא רב. האם קיים יחס ראוי בין נזק זה לבין מימוש התכליות המדיניות הלאומיות והביטחוניות שביסוד חוק יישום ההתנתקות?
115. בכל הנוגע לתועלת הצומחת למדינת ישראל, יש להתחשב בהסתברות התרחשותה של תועלת זו. ככל שהסתברות זו גדולה יותר, מתעצם משקלו של שיקול זה. ככל שהסתברות התרחשותה של תועלת זו קטנה יותר, כן קטן משקלו של שיקול זה. בכל הנוגע לנזקו של הישראלי המפונה יש להביא בחשבון שני גורמים המשפיעים על שיעורו של נזק זה: הגורם האחד שיש בו כדי להפחית את עוצמת הנזק של הישראלים המפונים הוא המציאות הנורמטיבית שהם מפונים משטח המוחזק בתפיסה לוחמתית. מעצם טבעו של שטח זה, ששהותם של ישראלים בו היא זמנית וכפופה להסכם שלום או להחלטה חד-צדדית של ישראל לפנות את השטח. האפשרות כי פינוי יתרחש באחד הימים מרחפת מעל לראשו של הישראלי כל העת. הסתברותה של אפשרות זו משתנה כמובן על-פי המציאות הפוליטית המשתנה. הגורם השני הוא הפיצויים המשתלמים על-פי החוק לישראלים המפונים. פיצויים אלה נועדו לאפשר לישראלים המפונים לבנות מחדש את בתיהם, עסקיהם ומערכות חייהם מחוץ לשטח המפונה בתנאים הדומים לתנאים שהיו להם בשטח המפונה. כפי שנראה בהמשך, ובכפוף לכמה חריגים חוק יישום ההתנתקות – והאפשרות שהוא נותן, בעקבות החלטתנו היום, לפנות לדין הכללי (ראו פיסקה 475 להלן) – משיג מטרה זו. נמצא כי תרופת הפיצויים נותנת מענה כספי לפגיעה הקשה. אמת, הפיצוי הכספי אין בכוחו להחזיר את הישראלים המפונים לשטח המפונה ולאידאלים שעמדו ביסוד היותם שם, עם זאת הוא מאפשר להם לבנות מערכות חיים חדשות קרובות לאלו שהיו להם בשטח המפונה.
116. על רקע שני גורמים אלה ניתן לנסח מחדש את השאלה הניצבת לפנינו במסגרת תנאי המשנה השלישי של המידתיות. השאלה היא זו: האם היחס בין היקף הפגיעה בזכותו של הישראלי המפונה לבין מימושן של מטרות ההתנתקות הוא מידתי? זאת, בהתחשב מחד גיסא בסיכויי התממשותן של מטרות ההתנתקות ובהתחשב מאידך גיסא בכך שהשטח המפונה הוא שטח הנתון לתפיסה לוחמתית, ובכך שהישראלי המפונה מקבל פיצוי כספי שנועד לאפשר לו לבנות מערכת חיים חדשה הדומה לזו שממנה פונה.