--- סוף עמוד 578 ---
117. תשובתנו לשאלה זו היא בחיוב. אכן, לא פעם ניצבת מדינה בפני הצורך לפנות אוכלוסיה שלמה משטח מסוים בה מטעמים של סכסוך מזוין בתוך המדינה; פגעי טבע; תכנון לאומי או מטעמים אחרים (ראו Commission on Human Rights, Analytical Report of the Secretary-General on Internally Displaced Persons, E/CN. 4/1992/23 (1992); R. Cohen, F.M. Deng Masses in Flight – The Global Crisis of Internal Displacement [275]). עד כמה שמטרת הפינוי משרתת טעמים לאומיים, חברתיים או ביטחוניים מסתברים שאין להשיגם בדרך אחרת, מזה, והיא מעניקה פיצוי הוגן, מזה, יהיו אלה מקרים נדירים שבית-המשפט ימנע מהמדינה את הגשמת יעדיה. ההכרעה תיפול במסגרת הרשות המחוקקת או המבצעת, לפי העניין. ברוב רובם של המקרים יראה בכך בית-המשפט עניין הנופל בגדר "מרחב התמרון" של המחוקק או "מרחב ההתחשבות" שלו או "מרחב הכיבוד" של הכרעותיו. על אחת כמה וכמה כאשר עניין לנו בפינוי תושבי המדינה ואזרחיה משטח הנתון לתפיסה לוחמתית. בהינתן הפיצוי הנאות ובהתחשב בזמניות התפיסה הלוחמתית יהיו אלה מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם יקבע בית-המשפט כי הגשמת יעדים לאומיים, חברתיים וביטחוניים בעלי היקף ומשמעות היסטורית אינה אפשרית בשל הנזק הנגרם לאזרחיה המפונים מהשטח הנתון לתפיסה לוחמתית. חריגים אלה אינם מתקיימים בפרשה שלפנינו.
118. נטען בפנינו כי עניינם של העותרים דומה לעניינם של העותרים בפרשת בית סוריק [13]. כזכור, נקבע באותה פרשה כי "אין מתקיים יחס מידתי בין מידת הפגיעה בתושבים המקומיים לבין התועלת הביטחונית הצומחת מהקמת גדר ההפרדה בתוואי שקבע המפקד הצבאי" (בעמ' 850). "מה בינינו הישראלים לבין התושבים הערבים" – שואלים העותרים? התשובה לשאלה זו היא משולשת: ראשית, בפרשת בית סוריק [13] הוצגה בפנינו חלופה ביטחונית, שהיה ניתן להשיג באמצעותה את עיקרי שיקולי הביטחון, גם אם לא את כולם. לא כן במקרה שלפנינו. שנית, בפרשת בית סוריק [13] הפיצוי הכספי לא היה מעשי, והמדינה סירבה להעמיד לרשות התושבים המקומיים הנפגעים קרקע חלופית. לא כן במקרים שלפנינו. לבסוף, בפרשת בית סוריק [13] נידון סכסוך מקומי שהיה ניתן, באמצעות הכלים שעמדו לרשות בית-המשפט, לבחון את השלכותיו ותוצאותיו. לא כן במקרה שלפנינו, שכל כולו טובל במערכות מורכבות של שיקולים לאומיים, מדיניים וביטחוניים. אכן, בפרשת בית סוריק [13] היה בית-המשפט יכול להשיב בשלילה על השאלה אם היתרון הביטחוני המתקבל מקבלת עמדתו של המפקד הצבאי שקול כנגד תוספת הפגיעה המתקבלת מעמדתו. לא כן בעתירות שלפנינו. לא נוכל לומר כי הסתברות הגשמתם של היתרונות המדיניים, החברתיים והביטחוניים שתכנית ההתנתקות מבקשת להשיג אינה שקולה כנגד הפגיעה בזכויות הישראלים, המביאה בחשבון את זמניות התפיסה הלוחמתית ואת הפיצוי הניתן להם.