--- סוף עמוד 579 ---
(6) כללם של דברים
119. הגענו למסקנה כי חוק יישום ההתנתקות פוגע בזכויות האדם של הישראלים המפונים. במרכזן של פגיעות אלה עומדות הפגיעות בזכותם לכבוד ולקניין. בחינת חוקתיותן של פגיעות אלה הינה שפיטה, עם זאת הגענו למסקנה כי על רקע הפיצוי הראוי המובטח בחוק (כפוף לתיקונים מספר שעליהם נעמוד בהמשך) ועל רקע זמניותה של התפיסה הלוחמתית הפגיעה בזכויותיהם של הישראלים המפונים מקיימת את דרישותיה של פיסקת ההגבלה. על-כן נעבור לבחינת חוקתיות ההוראות בעניין הפיצויים. בחינה זו היא חיונית, שכן הפיצוי הנאות יכול שישפיע על חוקתיות הפינוי.
ה. חוקתיות הפיצוי – כללי
(1) טענת סף: סעדים חלופיים ואי-מיצוי הליכים
120. בפי המדינה טענת סף גם בכל הנוגע לעתירות בעניין הסדרי הפיצוי. לטענת המדינה, העתירות לוקות בפגם של אי-מיצוי הליכים, כיוון שהעותרים לא פעלו על-פי המתווה הקבוע בחוק בדבר פנייה לוועדת הזכאות. לעותרים עומדים מסלולים שנקבעו במפורש בחוק, ושבמסגרתם ניתן להעלות טענות כנגד עצם הזכאות לפיצויים או למענקים כאלה ואחרים וכן כנגד גובה הפיצויים. דרך המלך שנקבעה בחוק היא פנייה לוועדת הזכאות. המדינה מבהירה כי אמנם ועדת הזכאות אינה מוסמכת לקבוע כי איזו מהוראות החוק אינה חוקתית, והיא אינה מוסמכת לסטות מן ההסדרים שנקבעו בחוק, אך בית-משפט השלום יוכל לקבוע במסגרת הערעור, אגב אורחא, כי הוראה מסוימת שבחוק אינה חוקתית. סעד חלופי נוסף הינו הוועדה המיוחדת המוסמכת להגדיל את הפיצוי בגין עסקים (סעיף 137(ב)(1) בצירוף סעיף 68 לחוק). הוועדה המיוחדת גם מוסמכת לאשר "תשלום מיוחד" לפנים משורת הדין למי שאין מתקיימים בו תנאי הזכאות. על החלטתה ניתן להגיש עתירה מינהלית. גם כאן הערכאות השיפוטיות תוכלנה להידרש לטענות חוקתיות. המדינה סבורה כי עקב קיומו של מסלול מפורט של סעד חלופי ראוי, המצוי באופן מפורש בחוק עצמו, אין מקום לדון בטענות בעניין הפיצויים בטרם ימצו העותרים את ההליכים בפני הוועדות. המדינה מוסיפה כי העובדה שעניין מסוים הינו בעל חשיבות כללית, כולל בקשה לביטול הוראת חוק, אינו מצדיק, ככלל, לאפשר לעותר לדלג מעל המשוכות הדיוניות הרגילות הנהוגות בבית-המשפט, לרבות כלל הדחייה על הסף נוכח סעדים חלופיים.
--- סוף עמוד 580 ---
121. העותרים, מנגד, סבורים כולם כי טעמים של מדיניות משפטית מחייבים דיון ענייני בעתירות. לשיטתם, ראוי שבית-משפט זה הוא שיכריע בעניין חוקתיות החוק תחת גלגול העניין לבתי-משפט שלום באלפי ערעורים על ועדות הזכאות. העותרים סבורים כי עניין לנו בסוגיה מהותית ומרכזית שטרם נקבעה לה תשובה בפסיקה. עוד נטען כי ועדות הזכאות והוועדות המיוחדות הן גופים מינהליים אשר אינם מוסמכים כלל לקיים ביקורת שיפוטית ולהתערב בחקיקת הכנסת. באשר לערכאות השיפוטיות הנמוכות, הן אמנם מוסמכות להידרש אגב אורחא לשאלות חוקתיות, אך להכרעה אגבית באותן ערכאות יהיה תוקף מחייב רק בין הצדדים לאותו הליך. לא תהיה לה נפקות כלפי ציבור המפונים בכללותו. העותרים מוסיפים וטוענים כי על חוק הנוטל קניין לעשות זאת מתוך קביעת הסדרים המעניקים פיצוי מלא כנגד נטילה זו. טענות עקרוניות בדבר נטילת קניין ללא פיצוי הולם צריכות להתברר בבית-המשפט העליון.