192. לבסוף, בחירה בין סעדים מקובלת היא בחקיקה (ראו: סעיף 323 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]; סעיפים 36-36ב לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב]; סעיפים 21-21ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950; סעיף 11 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, תשנ"ד-1994; סעיף 8 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), תשנ"ג-1992). היא אינה מעוררת לרוב בעיה חוקתית (ראו I. Englard The Philosophy of Tort Law [276], at p. 125). עם זאת בבסיס ההכרה בחוקתיות הבחירה מונחת ההנחה כי הבחירה היא מודעת. אכן, "...[]וויתור על זכות שלא מדעת... אינו בגדר ויתור..." (השופט טירקל בבג"ץ 6845/00 ניב נ' בית-הדין הארצי לעבודה (להלן – פרשת ניב [143]), בעמ' 713). "...ויתור צריך שייעשה מתוך מודעות... כוחו של הוויתור יפה רק כאשר מי שעלול להיפגע אכן מודע לזכותו" (השופט ד' לוין בע"פ 3737/94 יפת נ' מדינת ישראל (להלן – פרשת יפת [144]), בעמ' 309). עיקרון זה, שלפיו רק ויתור המבוסס על ידיעת הזכות והכרת החלופות הינו ויתור בעל משמעות, מאפיין תחומי משפט רבים. כך בדיני החוזים (ד' פרידמן, נ' כהן חוזים (כרך ב) [240], בעמ' 779-778, 1128-1125; S. Wilken, T. Villiers Waiver, Variation and Estoppel [277], at pp. 44-46, 51-57;R.H. Christie The Law of Contract in South Africa [278], at pp. 489-490); כך בדיני השליחות (א' ברק "חוק השליחות, תשכ"ה-1965" פירוש לחוקי החוזים [241], בעמ' 259); כך בדיני הראיות (פרשת יפת [144], שם; בג"ץ 5319/97 קוגן נ' הפרקליט הצבאי הראשי [145], בעמ' 83); כך בסדר הדין הפלילי (סעיף 28(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
תשנ"ו-1996; סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982;
--- סוף עמוד 619 ---
G.E. Dix “Waiver in Criminal Procedure: A Brief for More Careful Analysis” [286], at p. 205; A. Young “‘Not Waiving but Drowning’: A Look at Waiver and Collective Constitutional Rights in the Criminal Process” [287], at p. 69; D.E. Carney “Waiver of the Right to Appeal Sentencing in Plea Agreements with the Federal Government” [288], at p. 1029- 1031 ); כך במשפט המינהלי (דנ"פ 9384/01 אל נסאסרה נ' לשכת עורכי-הדין בישראל, הוועד המרכזי [146], בפיסקה 29 (השופטת ביניש), בפיסקאות 15-14 (השופטת נאור)); כך במשפט העבודה (פרשת ניב [143], בעמ' 713); כך בדיני האימוץ (ע"א 4798/95 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה [147], בעמ' 207-206); כך בדיני ההפקעות (סעיף 9א(ב) לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור, תשכ"ד-1964; א' קמר דיני הפקעת מקרקעין [242], בעמ' 455-454).